בקצרה:
- השם דלוריאן יוצמד למכונית על חדשה
- עם מנוע חשמלי, מראה מסובב ראשים וביצועי על
- תוצג באוגוסט באירוע קונקורס ד'אלגנס
בחזרה למקורות: ה-DMC-12 היא אחת המכוניות המפורסמות בעולם, ולא בגלל יכולותיה הדינמיות יוצאות הדופן. יותר בגלל המראה העתידני לזמנו שהעניק לה מעמד של כוכבת בשלושת סרטי "בחזרה לעתיד". נזכיר כי את היצרנית ייסד באמצע שנות ה-70 ג'ון דלוריאן, מי שבמשך שנים ארוכות החזיק במעמד בכיר בקונצרן הרכב הענק ג'נרל מוטורס, שם היה אחראי - בין היתר - על פיתוח פונטיאק GTO האגדית, הפיירברד והגרנד פרי. וגם זכה לעמוד בראש פונטיאק בגיל 40, הצעיר ביותר בראש חטיבה בהיסטוריה של GM.
על העיצוב יוצא דופן של ה-DMC-12, כולל דלתות כנפי השחף הענקיות, חתום ג'ורג'טו ג'יוג'יארו, מבכירי מעצבי המכוניות בשנות ה-70 וה-80. על תכנון השלדה ומערכות המיתלים הופקד לא אחר מקולין צ'פמן, מייסד מותג מכוניות הספורט הבריטי דאז, לוטוס.
המראה היה מהמם, הביצועים פחות, בניגוד מוחלט לקטעי ההאצה הבלתי נשכחים בסרטים. מנוע V6 שפותח בשיתוף פעולה בין וולוו, פיז'ו ורנו הניע את המכונית, שחרר נתון הספק צנוע מאוד - גם לאותה תקופה - של 130 כ"ס בלבד. עם תיבת חמישה הילוכים ידנית היא זינקה מעמידה ל-100 קמ"ש בקצת פחות מתשע שניות, עם מהירות מרבית של 175 קמ"ש. עם תיבת שלושה הילוכים אוטומטית אופציונלית היא הייתה איטית עוד יותר.
שלא במקרה, הדלוריאן סבלה גם מבעיות איכות שונות. אבל מה שבעיקר גרם לפשיטת הרגל של החברה הוא נתון מכירות מביך, למרות ההד התקשורתי יוצא הדופן. ההופעה בסרטים לא הביאה להזרמה מספקת של מזומנים לקופת החברה, וזה היה סופה. אגב, גם האשמות על סחר בקוקאין של העומד בראשה לא סייעו, הגם שלבסוף הוכרז כי הוא זכאי. שנתיים בלבד לאחר תחילת הייצור הסדרתי, הסתיימה ההרפתקה סופית.
אל העתיד: את הזכויות לשם החברה רכש באמצע שנות ה-90 איש העסקים סטפן ווין, שהקים בטקסס חברה המתמחה בשיפוץ, שחזור ומכירה של ה-DMC-12, לרבות ייצור מחדש של 300 יחידות. כעת מתכננים שם גם יורשת מודרנית, עם עיצוב שיהיה סוג של הומאז' לגרסת המקור, לרבות דלתות כנפי שחף. בתמונות ובסרטון שפורסמו ניתן להבחין בקווי מתאר כלליים - את הדלתות אי אפשר לפספס.
את הפרטים המלאים שומרים בחברה להשקה הרשמית בתערוכת הרכב הקלאסי-אקזוטי קונקורס ד'אלגנס, שנערכת מדי שנה בחודש אוגוסט בפיבל ביץ', קליפורניה. באירופה מעריכים כי כבסיס תשמש פלטפורמה חדשה שפיתחה חטיבת ההנדסה של וויליאמס הבריטית, יחד עם סטודיו העיצוב איטלדיזיין, אותו ייסד ג'יוג'יארו עצמו.
הפלטפורמה הזו מסוגלת לאכלס מגוון רחב של מערכות הנעה ומצברים. בגרסת הקצה עם ארבעה מנועים חשמליים (אחד לכל גלגל) בהספק משולב של 1,360 כ"ס, בעוד שמצברי 160 קוט"ש יאפשרו טווח נסיעה של 1,000 ק"מ.
מה אנחנו חושבים: דלוריאן המקורית תיזכר כאחת המכוניות המאכזבות ביותר של תעשיית הרכב, עם יכולת שלא הזכירה אפילו קמצוץ מההבטחה שבמראה. האם חזרתה לחיים כחשמלית-ביצועים תביא לשינוי מעמדה של החברה בהיסטוריה? מוקדם לדעת. מה שבטוח, פלטפורמה מתקדמת מבית וויליאמס ונתוני הפתיחה המדווחים, נראים מבטיחים הרבה יותר.
