יונדאי איוניק 6 ממש לא לבד: אם גם אתם פוגשים על הכביש יותר ויותר רכבים עם מדבקה בצורת תקע חשמלי על מכסה "פתח התדלוק", יש לכך סיבה. קצב המכירות של הדגמים החשמליים, שזינק בשנה שעברה למספרים חסרי תקדים, ממשיך לטפס למספרי שיא - וזאת למרות עליית המס המשמעותית שנכנסה לתוקפה בינואר האחרון.
נזכיר כי עד לשנה הנוכחית, המס על רכב חשמלי עמד על 10% בלבד, לעומת 83% לכלי רכב עם מנועי בנזין ודיזל. אבל למרות תנאי המס הנוחים, קצב המכירות של הרכבים החשמליים התנהל בעצלתיים. עד לשלוש השנים האחרונות: פחות מ-200 כלי רכב חשמליים נמכרו כאן בשנים 2017-18, ב-2019 עלו על הכבישים בישראל כ-600 חשמליות בלבד ושנה לאחר מכן נמכרו עוד 1,500 יחידות.
המפץ הגדול התרחש בתחילת 2021, כאשר טסלה נחתה בישראל אחרי שנות המתנה ארוכות. עד היום החשמליות של טסלה הן הנפוצות ביותר על הכבישים המקומיים, עם למעלה מ-13 אלף יחידות שנמכרו בשנתיים.
אך בשנה האחרונה התהפכה המגמה כצפוי לכיוונן של הסיניות. החשמלית הנמכרת ביותר בשנה שעברה היתה ג'ילי גיאומטרי C, שעד כה העלתה על הכביש כ-10,600 יחידות, והשנה מככבת בצמרת טבלת המכירות BYD אטו 3 - שהיא לא רק החשמלית הנמכרת ביותר, אלא גם המכונית הנמכרת ביותר בשוק כולו. נתון מדהים כשזוכרים שעד לפני שנה, ספק אם מישהו בישראל שמע אי פעם על BYD הסינית.
בסך הכל נמכרו עד כה בישראל למעלה מ-60 אלף מכוניות חשמליות, כאשר שליש מתוכן עלו על הכביש בארבעת החודשים הראשונים של 2023 - זאת על אף שהמס על החשמליות הוכפל בתחילת השנה ל-20%, מה שהביא להתייקרות משמעותית ברבים מהדגמים.
מפת השוק משתנה
באופן מעט מפתיע, שוק החשמליות נשלט באופן כמעט בלעדי על ידי מותגים חדשים, אלה שמוכרים דגמים חשמליים בלבד. ובמספרים - טסלה והסיניות מכרו כאן כ-70% מסך הרכבים החשמליים שנעים על כבישי ישראל. זאת בזמן שמותגים אחרים, שנהנים כאן ממוניטין רב שנים ומפריסה רחבה של נקודות מכירה, מתקשים להגיע למספרי מכירות גבוהים של רכבים חשמליים.
אצל יונדאי וסקודה, למשל, הנתח של הרכב החשמלי עומד בשנה הנוכחית על 9% מסך המכירות. בפולקסווגן הצליחו להגיע ל-12%, בזמן שאצל קיה וטויוטה מסתפקים ב-3% בלבד. וזה עוד טוב לעומת המצב אצל מאזדה, מיצובישי, סוזוקי, שברולט, רנו ומותגים רבים אחרים שלא מציעים חשמליות כלל.
הסיבות לכך מגוונות: רבים מהמותגים הוותיקים סובלים מהיצע מצומצם של דגמים חשמליים, ובמקרים רבים מוכרים דגם אחד בלבד, במחיר גבוה משמעותית מזה של דגמי הבנזין הפופולריים. כך אצל סקודה, שמוכרת את האניאק במחיר כניסה של 215 אלף שקלים, וגם אצל טויוטה שמציעה את ה-BZ4X במחיר התחלתי של 240 אלף שקלים. דגמי הבנזין הפופולאריים של אותם המותגים זולים כמובן בעשרות אלפי שקלים.
וגם כאשר יש בהיצע דגם חשמלי שזוכה לביקוש גבוה, היבואניות מתקשות להשיג מלאי משמעותי למכירה. זאת מכיוון שיצרניות הרכב, הנאבקות לעמוד בממוצעי פליטות המזהמים בשוק האירופי במטרה להימנע מתשלום קנסות, מעדיפות להקצות את הנטענים לשוק האירופי.
נזכיר גם כי רכבים חשמליים לאורך השנים צפויים להיות פחות רווחיים עבור היבואניות בהיבטים של שירות ואחזקה, כך שהמוטיבציה למכירת חשמליות ממילא לא גדולה במיוחד עבורן. אבל יש גם יוצאי דופן: בשוק היוקרה למשל, שם הלקוחות מחליפים מכוניות בתדירות גבוהה יותר, מוציאים סכומים גבוהים ולעיתים גם נוטים לאמץ במהירות חידושים טכנולוגיים, ניתן למצוא שיעורי חדירה גבוהים משמעותית של רכבים חשמליים.
לפחות במקרים שבהם ההיצע זמין. אצל וולוו, 22% מהמכירות השנה היו של רכבים חשמליים, במרצדס עומד שיעור החשמליות על 26% ואצל ג'נסיס הצעירה הגיע נתח המכירות של החשמליות ל-65% ממכירות המותג. גם אצל פורשה ואודי שיעור החשמליות גבוה משמעותית מהממוצע במותגים עממיים.
לאן הולכים מכאן
על פי כל ההערכות, קצב החדירה של הרכבים החשמליים צפוי להמשיך ולעלות. מנועי הצמיחה ימשיכו להיות דגמי המיינסטרים הסיניים, כאשר ללהיטים של BYD וג'ילי הצטרפה לאחרונה גם MG4, משפחתית קומפקטית חשמלית במחיר כניסה תחרותי של 145 אלף שקלים. היבואנית לובינסקי כבר הנחיתה בישראל כמה אלפי יחידות ראשונות.
בהמשך השנה תרחיב BYD את ההיצע עם משפחתית קומפקטית בשם "דולפין" ומשפחתית גדולה בשם "סיל", ובשנה הבאה תצטרף אליהן חשמלית עירונית וקטנה בשם "סיגל". אצל דאצ'יה נפגוש כאן את הספרינג העממית, רנו תתחיל לשווק את המגאן אי-טק וצ'רי תשווק לקראת סוף השנה את הגרסה החשמלית לרכב הפנאי FX. בהמשך השנה נפגוש כאן חשמליות נוספות של מותגים צעירים כמו נטע, WM וסרס.
אך למרות שמשבר המלאים של יבואניות הרכב נפתר כמעט לחלוטין בשנה הנוכחית, ישנם עדיין כמה חסמים שעשויים להקשות על המשך הגידול במכירות הרכבים החשמליים, ואחד המשמעותיים שבהם הוא פריסת התשתיות, מכיוון שישראלים רבים לא יכולים להתקין עמדת טעינה בחניה הביתית מסיבות שונות.
על פי אפליקציית איתור המטענים "גריבו", בשלב זה ישנן בישראל קצת יותר מ-1,400 עמדות טעינה - מתוכן פחות מ-300 עמדות מהירות, שבהן ניתן להטעין כ-80% מקיבולת הסוללה בתוך כחצי שעה. בעלי הרכבים החשמליים, שנתקלו בתורים ארוכים לעמדות הטעינה במהלך חג הפסח האחרון, צפויים לסבול עוד יותר מהעומסים ככל שיגדל מספרן של החשמליות על הכבישים.
לכך מצטרפת גם עליית מס נוספת שצפויה באופק. אחרי הכפלת שיעור המס על החשמליות בינואר האחרון, מתוכננת עליה נוספת בינואר 2024 - הפעם ל-35%. ובהנחה שליבואנים אין כוונה לספוג את המס בעצמם, ניתן לצפות להתייקרות משמעותית במחירי החשמליות בשנה הבאה. סביבת הריבית הגבוהה עשויה גם כן למתן את קצב המכירות, בעיקר של דגמים יקרים יחסית. אבל למרות כל החסמים המוכרים, מרבית הגורמים בענף מעריכים כי עד לסוף העשור יעמוד מספרם של הרכבים החשמליים בישראל על כ-1.3 מיליון. בדרך לשם נצטרך לשנן עוד לא מעט שמות של מותגי רכב חדשים. הימור מושכל: רובם סינים.
