תכנית המאה, מנהרת השלום בין עזה לגדה. ב-180 העמודים המכילים את התוכנית מעוררת הסערה של האמריקאים, לא נמצא פירוט ראוי על פרויקט המנהרה הגרנדיוזית שאמורה לחבר בעתיד את הרצועה והגדה. אך אין בכך צורך של ממש, שכן לא מדובר ברעיון חדש. למעשה, עוד בפברואר 2009 העלה יו״ר מפלגת העבודה דאז, אהוד ברק, את האפשרות לחציבת מנהרת מעבר לפלסטינים בין עזה לשטחים באורך של 48 ק"מ.
ברק אמר אז לסטודנטים שהגיעו לכנס בחירות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, כי ניתן להשיג רצף טריטוריאלי בין הגדה המערבית לרצועת עזה על ידי חפירת מנהרה בשטח בריבונות ישראל - "לפלסטינים יהיה שימוש חופשי במנהרה והם יוכלו לנוע בה ללא הפרעה", הסביר. לדברי ברק, עלות הקמתה של המנהרה, שנתיבה עשוי לעבור בין העיירה בית חנון שבצפון הרצועה לעיירה דורא שליד חברון, תהיה כ-2-3 מיליארד דולר בלבד.
ואף הוא לא היה ראשון. סוגיית הקישור היבשתי בין רצועת עזה ליהודה ושומרון היה על השולחן בכמעט כל תוכנית שלום עד עתה. הדרכים שונו מדי פעם, עם מנהרות או גשרים מסוגים שוניםן ומשונים, אך הרעיון נותר זהה וכלל אפשרות מעבר רצוף בין שני האזורים.
לדברי ארנון רוזן, מומחה למנהור, כבר ב-1993 נערכה ישיבה לגבי אפשרות שכזו, בראשית ימי תהליך אוסלו. ״יצירת מנהרה שכזו אינה בעייתית מבחינה טכנית. השאלה היא רק פוליטית:, הוא מסביר. ״מנהרות בסדר גודל כזה נחפרות בכל העולם" אומר רוזן. ״כיום, בניגוד לשנות ה-90, הכלים השתכללו והידע נצבר כך שמבחינה זו אנו מסודרים. השאלה הכספית היא כבר משהו אחר לגמרי״.
רוזן, שמאחוריו שנים של ניסיון, טוען כי המרחק בין הגדה לשטחים אינו גדול במיוחד וכי מנהרות הנמתחות לאורך עשרות קילומטרים קיימות ברחבי העולם, אם כי רובן מיועדות לרכבות חשמליות ולא לתנועת רכב על כביש.
״ההחלטה הראשונה שיצטרכו להחליט היא האם המנהרה מיועדת לרכבת שעליה יעלו מכוניות, נניח כמו בין אנגליה לצרפת, או כביש שעליו ייסעו מכוניות באופן עצמאי״. לדבריו, אם מדובר ברכבת, עליה להיות חשמלית כדי למנוע את בעיית האוורור, בו יאלצו להתחשב גם במקרה של כביש אשר יאריך את משך העבודה. "מדובר במנהרה פשוטה משום שהיא מתחת לקרקע יבשה ואינה סמוכה לים״, הוא מסביר. ״אני מאמין שאפשר לצאת למכרז תוך שנה או שנתיים ואז להתחיל לעבוד״, הוסיף.
כיצד מבוצעת מנהרה שכזו? תהליך העבודה לדבריו די ישיר, ומבוסס על מכונת TBM המוכרת לתושבי גוש דן, שכן היא זו האחראית לכריית מנהרות הרכבת הקלה. ״סביר להניח שעם צוות סביר ומכונה טובה, ניתן לחפור כ-20 מטרים ביום ובערך 500 מטרים בחודש בהתחשב ב-22 ימי עבודה. המשמעות היא שאפשר לחפור כשישה ק"מ בשנה או אפילו 12 אם עובדים משני הצדדים בו זמנית״.
בהקשר זה הוא מסביר: ישנה אפשרות לחצוב שתי מנהרות עם נתיב אחד לכל כיוון, וישנה אפשרות אחרת במסגרתה יחפרו מנהרה רחבה, עם יותר נתיבים לכל כיוון. ״אם מדובר בשתי מנהרות, הרי שבכל 250 מטרים יחברו ביניהן כדי שתהיה דרך מילוט במקרה הצורך. "אני לא עוסק בנושאים צבאיים, אבל ברור שמבחינה בטיחותית המנהרות יהיו חייבות אבטחה, אולי עם מנגנון שיאפשר פתיחת מילוט רק מחוץ המנהרה״.
