- תלמיד נהיגה שנכשל בטסט ביקש לערער על טענות הבוחן
- כשניסה לעשות זאת נתקל בשרשרת אירועים שנראתה כמכוונת לרפות את ידיו
- מול תהליך מעורר תמיהה עונה משרד התחבורה: תהליך פשוט ונוח
מה אנחנו חושבים: פעמים רבות מקרה פרטני, כמו המקרה של צבי יהודה, מלמד על מדיניות. בין התלונות הרבות על משרד הרישוי והליכי המבחנים המעשיים והתיאורטיים, בחרנו לפרסם את המקרה האבסורדי הזה שבו צעירים רבים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם המבוגרים, מקבלים כתף קרה מהמנגנון הבירוקרטי. ואולי בעצם אפשר ללמוד מכך שהשיעור החשוב ביותר לצד לימודי תיאוריה, צריך להיות לימודי בירוקרטיה. נתקלתם בסיפורים דומים? כתבו לנו לאימייל האדום ונאבק ביחד בתופעה.
נכשל, עירער, נכשל
צבי יהודה קיבל תשובה שלילית במבחן הנהיגה המעשי שביצע (טסט) "הבוחן כתב שנכשלתי בגלל שהוא בלם כשרכב אחר ניסה לצאת מחניה בעוד שאני הוא זה שבלמתי", הוא סיפר. בכל אופן, לאחר מכן הוא החליט להגיש ערעור אלא שמאז הוא מטורטר ולא מצליח לקבל תשובות ממשרד התחבורה. והאמת היא, שגם אנחנו לא - מלבד תגובה לקונית לא התקבלה התייחסות למקרה של צבי יהודה שממחיש כמה תלמידי נהיגה צעירים פשוט לא נספרים.
"קיבלתי הכוונה מבית הספר לנהיגה שלי איך אני אמור להגיש את הערעור ועל כן ישבתי ביום ראשון בערב וניסיתי להגיש את הערעור במחשב בבית. ראיתי באתר שיש לי בסה״כ 7 ימים להגיש ערעור כשממש לא ברור למה אדם לא יכול להגיש ערעור אחרי 10 ימים או חודש וכשניסיתי לראות את הסירטון של הטסט שלי התברר לי שבשביל לראות את הסרטון אני חייב להגיע פיזית למשרד שנמצא בגילה בירושלים בין השעות 9 בבוקר ו14:30 בצהריים".
חרף הערמת הקשיים, צבי מספר ש"בכדי לחסוך שלוש שעות באוטובוסים בתקופת הקורונה אבא שלי פינה את הבוקר שלו ביום שלישי והגענו יחד לצפות בסרטון ולהגיש ערעור במשרד בשעה 9:40 בבוקר. המשרד היה ריק, הסתובבנו שם כעשר דקות וחיפשנו מישהו שיכול לעזור לנו אבל אף אחד לא היה שם. לא הבנו למה צריך בשנת 2020 להגיע פיזית לצד השני של העיר בשביל לראות סרטון ועוד יותר נדהמנו לראות שאסור לצלם או להסריט את הסרטון עם הנייד שלי כשאני צופה בו. נשמע לי יותר הגיוני שבכדי ללמוד מהטעויות שלי תרצו שאצפה בסירטון שלי, ככה הרי לומדים מטעיות. שלט נוסף הסביר שמי שמגיע עם פלאפון כשר לא יכול להגיש ערעור (למזלי אין לי פלאפון רגיל אבל זה גם חוק מאוד תמוהה) לאחר כעשר דקות הגיעה מישהי ואמרה שהיא תקרא למי שאחראי על הערעורים".
וזה לא נגמר, "יצא אלנו איש מאוד נחמד אבל לצערנו הגדול למרות שהוא ניסה במשך 45 דקות הוא לא הצליח לחבר את חמשת המחשבים שהיו לו שם במשרד לשרת שבו יושבים הסרטונים של הטסטים. אלי לא ידע מתי יצליח להתגבר על הבעיה ולכן המליץ לנו לנו להגיש את הערעור מהבית בלי לראות את הסרטון. התאכזבתי מאוד שבזבזתי לאבא שלי את הבוקר ושבאנו לחינם. אבל התנחמתי בכך שבכל זאת אוכל להגיש את הערעור מהבית, הגב של הגמל נשבר כשהתיישבתי עם אבא שלי בערב בכדי להגיש את הערעור וגילינו שלא ניתן בשום פנים ואופן להגיש ערעור בלי לראות את הסרטון לפני כן. אין לי יכולת לחזור למשרד גילה כי שבעת הימים נגמרים וגם אם אחזור לשם אין לי מושג האם המחשבים אכן עובדים".
לדבריו, "ההרגשה היא שמנסים לייאש בחורים ובחורות צעירים ותמימים ובכך לגבות מאיתנו עוד יותר כסף שאין לנו בעבור עוד טסט. למה יש לי רק 7 ימים להגיש ערעור? למה תשלום עבור טסט נוסף מבטל לי את האפשרות לערער? לוקח המון זמן לקבל טסט ועד שלא אשלם לא אוכל להכנס לתור"
תגובת משרד התחבורה: "במטרה לאפשר לכל הנבחנים לערער בצורה נוחה ויעילה, הוגבלה הצפייה בסרטון הבחינה למשך 40 דקות, פעם אחת בלבד, בתוך 7 ימים ממועד הבחינה. הצפייה בסרטון מתבצעת באתר היציאה לטסטים במטרה לשמור על כללי המנהל התקין והתקנות. הזמנה לצפייה בסרטון יש לבצע מראש, בתיאום מול הזכיין, כדי למנוע זמן המתנה. לאחר הצפייה והגשת הערעור, מפקח מטעם משרד הרישוי יצפה בהקלטות הבחינה ויקבע לאור הממצאים האם יש מקום לשנות את תוצאותיה.
העתקת הסרטון עלולה לפגוע בפרטיותם של בוחן הנהיגה והמצולמים במהלך מבחן הנהיגה, ולכן לא ניתן לצלם את סרטון הבחינה, להעתיקו או להפיצו. הגשת הערעור הינה הליך פשוט ונוח, המבוצע באופן שוטף על ידי תלמידי נהיגה, מדי חודש. מידע על הגשת ערעור על מבחני הנהיגה המעשיים מופיע באתר משרד".
