"כמו כל תושבי העיר גם אני יושב בפקקים. זה לא נעים. זה מעצבן. גם אני לפעמים מסנן קללה על ראש העיר על הפקקים", הודה באחרונה בציוץ ראש עיריית ירושלים, משה ליאון. הוא עשה זאת בתגובה לעוד תלונה על בעיות התנועה הקשות בעיר, הפעם של מיכאל שמש, הכתב הפוליטי של כאן11, שהמערכת שלו ממוקמת באחד מהאזורים הפקוקים ביותר בעיר כיום, גבעת שאול.
"אנחנו לא אוהבים את הרכב הפרטי", מודה איציק לארי, מנכ"ל העירייה. "הפקקים כעת הם תוצאה של עבודה ליצירת אלטרנטיבה עבורו, עבודות בשיתוף משרד התחבורה על קווי הרכבת הקלה החדשים, על שבילי אופניים, ושיפור ההליכתיות, עם מדרכות רחבות יותר. ירושלים תהיה העיר הראשונה שתצא מהפקקים, ושלתושבים שלה לא יהיה צורך להשתמש ברכב".
בכתבות תחבורה מדברים בדרך כלל על הפקקים בגוש דן, אבל אלה שבכניסות ובתוך העיר הגדולה ביותר בארץ אינם קלים יותר, ואליהם מתווספים כבישים עתירי בורות וסדקים בגלל שילוב של הזנחה ועבודות התשתית הרבות בעיר.
ירושלים הייתה אמנם העיר הראשונה בארץ שבה הופעל ב-2011 קו רכבת קלה אמיתי, הקו האדום מפסגת זאב שבצפון העיר להר הרצל שבדרומה. אבל למרות שבנייתו ארכה זמן כפול מהמתוכנן וגרמה לעשרות בעלי עסקים במרכז העיר לפשוט רגל, לא מיהרו בעירייה, במשרד התחבורה ובאוצר, להשלים את רשת הרק"לים המתוכננת. זה יקרה רק בעשור הנוכחי, עוד לפני המטרו בגוש דן, בהשקעה של יותר מ-20 מיליארד שקל לשלושה קווים, כשבמקביל מתבצעים בעיר שורה של פרויקטי תשתית שאמורים להקל על הנהגים, ביניהם כניסה חדשה מכביש מספר 1 למרכז ירושלים, כביש 16, בעלות של 1.3 מיליארד שקל, ומנהרות הגבעה הצרפתית בעלות כוללת של כמיליארד שקל.
איזור גבעת שאול שעליו התלונן שמש, המשלב מסחר, משרדי ממשלה ומגורים ומהווה את נתיב הכניסה העיקרי לשכונת הר נוף, מהווה אחד ממוקדי הפקקים העיקריים בגלל העבודות על הקו השני של הרק"ל, הירוק. וכפי שנחשף בממון, יחטוף עוד מכה תחבורתית בקיץ הקרוב, כשצומת בן דרור הצמודה לכניסה לעיר תיסגר לשבועות של עבודות תשתית עבור שלוחת הרכבת הקלה.
מתי הירושלמים ירגישו הקלה בפקקים?
"אנחנו מסיימים כעת את העבודות ברחוב המלך דוד, מה שישחרר את הפקק על בוקר בממילא. סיימנו את העבודה על שיקוע צומת פת שיצרו פקקים. במחצית השנייה של 2023 נפתח את מנהרות הגבעה הצרפתית, ובכך נקל על התנועה לפסגת זאב ולמעלה אדומים, וישתחרר הפקק לתושבי הגבעה הצרפתית.
"עוד לפני כן, בין מרץ ליוני 2023 נפתח את שתי ההארכות של הקו האדום, לבית החולים הדסה ולנווה יעקב. בתחילת 2024 נתחיל להפעיל את הקטע הראשון בקו הירוק של הרכבת הקלה, מאזור פ"ת לתחנה המרכזית, מה שיקל על התנועה לקריית הממשלה ולגבעת רם. עד 2025 יפעל כל הקו הירוק, ועד 2029 גם הקו הכחול והקו הסגול בדרום העיר, שיחבר את שני הקווים".
בקיץ המצב בגבעת שאול רק יחמיר עם העבודות בבן דרור, שיחסום את אחת הכניסות העיקריות לאזור, וינתק לחודשיים את בית הכרם והר הרצל מהרכבת הקלה.
"זה ייקח שמונה שבועות, נסיים את העבודות עד סוף אוגוסט. יהיה מעקף בשדרות הרצל לרכב הפרטי, תגבור של האוטובוסים במקום החלק של הרכבת שלא יפעל, ובמקביל ייפתח החלק הראשון של כביש 16, ממוצא לגבעת שאול, מה שיספק כניסה ויציאה חדשות לאזור. בתחילת 2023 כבר ייפתח הכביש כולו, כך שגם מדרום ירושלים אפשר יהיה להגיע מהר יותר לגבעת שאול וליציאה מהעיר".
העבודות בבן דרור הן רק מוקד פקקים גדול אחד שנופל על הירושלמים: עוד אחד נמצא בצומת בר אילן, אזור שכבר סובל שנתיים מעבודות התשתית לרכבת הקלה, שם יחלו אחרי פסח בעבודות תשתית לקו הירוק והכחול, שיגרמו לחסימות של אחד מכיווני הנסיעה בכל פעם, שיימשכו עד 2024. "יכולנו לקצר את לוח הזמנים שם בשנה שלמה, אם היינו סוגרים את הצומת לגמרי לשנתיים, אבל סירבנו".
בבר אילן אתם נתקלים בהפגנות חרדים אלימות נגד העבודות על הרכבת הקלה. בכמה כסף ובזמן כבר נאמדים הנזקים המצטברים?
"לצערי הרב זה חוסר משילות של מדינת ישראל. המדינה משקיעה מיליארדים בקו שישרת מאות אלפים מכל המגזרים ונכנעת לקומץ מפגינים קיצוניים, שלא מייצגים את תושבי האיזור. בכל פעם אנחנו מתקדמים בעבודות ואז יש הפגנות ברוטליות שלוקחות אותנו חודש בעבודות. קורעים לנו כבלי חשמל ותקשורת, שוברים גידור. בורחים לנו קבלנים שהעובדים שלהם מותקפים ושטרקטורים שלהם נשרפים.
"מדובר בנזק מצטבר של עשרות מיליוני שקלים. האיחור בעבודות היה יכול להגיע לשנה, אבל בזכות העבודות של חברת מוריה העירונית שמבצעת את התשתיות ומקדימה כל הזמן את לוחות הזמנים, נמסור את הקטע נכון להיום באיחור של חודש. המשטרה הקימה צוות מיוחד של היס"מ לטפל בהפגנות, עניין של סדר עדיפויות: אם המשטרה הייתה מחליטה על זה קודם, זה היה נראה אחרת".
אי אפשר לנהל דיאלוג עם המפגינים?
"מדובר כאמור בקומץ שאפילו לא מתגורר שם, ומפגין נגד הפריצות לשיטתו שיביא קו רכבת קלה שישרת בין השאר סטודנטים. אנחנו משקיעים בדיאלוג עם התושבים, נממן שיפוץ בתים שצמודים לקו, ויש לנו ראש עיר מסוגל לנהל דיאלוג עם כל הזרמים בעיר. בכלל, משה ליאון מאוד מעורב בנושא, הבטיח שירושלים תהיה העיר הראשונה שתצא מהפקקים ואנחנו בדרך לשם, כשכל עבודות התשתית הן חלק מפיתוח אורבני שלם שמשפיע על איכות סביבה, תעסוקה וכל הנראות של המרחב הציבורי".
קיבלתם פניות מארגון "הרחובות שלנו" שמקדם שינוי מהפכני של התוואי בדרך חברון בדרום בעיר. תלכו על זה?
"אנחנו מנהלים דיאלוג עם התושבים בנושאי תחבורה באזורים רבים. תמיד יש מי שרוצה להרחיב את המדרכות לטובת הולכי הרגל, נושא שאנחנו כאמור רוצים לקדם, למי שחשוב לו להרחיב מקומות חנייה. מנסים לשכנע ולפשר. בדרך חברון אי אפשר לעשות שינויים כל עוד אין אלטרנטיבה. ברגע שהקו הכחול של הרכבת הקלה יעבור בה, מה שצפוי בעוד פחות מחמש שנים, נהיה בשלים לעשות את זה".
אחרי פסח יתחילו העבודות על פרויקט תשתית נוסף, שנחשף כאן לראשונה, ואמור לעודד אלטרנטיבה לרכב הפרטי: הארכת נתיב התחבורה הציבורית בכניסה לעיר מכיוון מודיעין, בדרך בגין בקילומטר חצי, עד למנהרות ליפתא, מדובר בקטע שפקוק בשעות העומס לשני הכיוונים, מה שמאט את קווי האוטובוס. בכל צד של הכביש יתווספו נת"צ ושביל אופניים. העבודות יימשכו שנתיים, וייצרו גם את משבילי האופניים היפים בארץ, המשקיף על עמק הארזים, ואשר ייבנה כשביל מרחף על גשר שייבנה בצמוד לצלע ההר.
אופניים הם גם אלטרנטיבה לרכב פרטי, אבל אתם אוסרים על קורקינטים. מתי זה ישתנה?
"היה פיילוט מוצלח של קורקינטים שיתופיים בהר חוצבים. אבל כרגע שימוש בקורקינטים ברחבי העיר זו סכנת נפשות. רק אחרי שנשלים את רוב רשת שבילי האופניים באורך של 200 ק"מ, בצמוד למשל לכל מסילות הרכבת הקלה, נאפשר לחברות הקורקינטים להיכנס לעיר. וגם אז הם יוגבלו באמצעות GPS כך שיכלו לנסוע רק בשבילי האופניים. אני מעריך שזה יקרה ב-2024".
הנת"צ ושביל האופניים ישפרו את הגישה לאזור המשרדים וההייטק המרכזי של העיר, בהר חוצבים, שסובל מעומסי תנועה קשים בכניסה וביציאה אליו. אבל לארי רומז שפרויקט אחר שאמור היה לשפר אליו את הגישה ברכב פרטי, יצירת כניסה נוספת מצפון באמצעות גשר שיחבר אותו למחלף רמת שלמה, לא יקרה.
"זה בתכנון, אבל זה לא קריטי. אנחנו מתרכזים כעת בשדרוג התחבורה הציבורית והכניסות לעיר, שגם מי שיגיע אליה ברכב פרטי, ישאיר אותו באחד ממתחמי החנה וסע שאנחנו בונים בצמוד לרכבת הקלה: 3,000 מקומות בגבעת מרדכי, 1,000 מקומות בפרויקט שז"ר ליד בנייני האומה ו-1,000 מקומות חנייה בצומת הגבעה הצרפתית.
"אנחנו גם בונים אלטרנטיבות להר חוצבים, שטחי משרדים חדשים בשטח של 1.6 מיליון מטר, כולל בבנייני משרדים בגובה של עד 40 קומות בפרויקט שז"ר. קווי הרכבת הקלה, והכפלת כמות הנסיעות בקווי האוטובוסים בעיר, מאפשרים לנו לצופף את הבנייה היכן שיש תחבורה ציבורית כדי להגיע אליה".
מתי תממש התכנית להארכת הרכבת הכבדה למרכז העיר?
"יש לזה כבר תקציב של 5 מיליארד שקל והתכנון מתבצע כעת. רכבת ישראל תתחיל בעבודות ב-2026 והן יימשכו שלוש שנים. ייבנו עוד שתי תחנות תת קרקעיות, באזור הדווידקה, ובמתחם התחנה, כאשר התחנה האחרונה תשרת את מי שירצה לבקר בעיר העתיקה, ויוכל לעבור מייד לרכבל".
יש התנגדות גדולה לרכבל מצד תושבים בגלל הפגיעה האסטטית באזור ההיסטורי, כולל עתירה לבג"ץ. אולי שווה לשקול שוב את הפרויקט?
"אני לא מבין את ההתנגדויות לרכבל. אין לו אלטרנטיבות. בשטח הטופוגרפי הזה אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר אחר. זה פתרון ירוק שיחסוך זיהום אוויר מאוטובוסים ומרכב פרטי. אי אפשר לבנות קו רכבת קלה מתחת לעיר העתיקה, התיירות חוזרת ובימים רגילים יש אלפי אנשים שצריכים להיכנס ולצאת לתא השטח הצפוף הזה. תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ נגד הפרוצדורה שבה התנהל הפרויקט, וגם אם היא תתקבל, נעשה את התהליך מחדש".
מכוניות ימשיכו לנסוע, איך אתם מעודדים ירושלמים לעבור לרכב חשמלי? מתי העירייה תעשה את זה?
"אנחנו נכניס רכב חשמלי בכל מקום שאפשר בעירייה. נרכוש מאות רכבים חשמליים קטנים לפקחים. אני חולם על משאיות פינוי אשפה חשמליות, אבל לא מצאנו כאלה בינתיים, קשה עדיין למשאיות חשמליות לתמוך במערכת דחיסת האשפה. ברגע שיהיו כאלה, נרכוש. בינתיים התחלנו לפנות אשפה במוצאי שבת במקום בראשון בבוקר הפקוק, מה שמפחית מעומסי התנועה והזיהום. חברת עדן העירונית מתקינה עמדות טעינה בחניונים וברחובות. בתוך חמש שנים יהיו גם לכל תושב שאין לו חנייה פרטית אופציות טעינה קרובות לרכב חשמלי".
תאסרו כניסת רכב למרכז העיר? באירופה יש כבר ערים שעשו את זה.
"נשקול לסגור חלקים מהעיר לרכב פרטי רק כשתהיה אלטרנטיבה לרכב פרטי. השאיפה שלנו היא שאחרי השלמת רשת הרכבות הקלות, משפחות כבר לא יצטרכו שתי מכוניות והבחירה הראשונה לנסיעה בעיר תהיה בתחבורה הציבורית. אנחנו בדרך לשם".
