מספר המורשים לנהוג כלי רכב כלשהו בישראל עמד בסוף השנה החולפת על כ-4.622 מיליון. ולמרות שהעלייה במספר מחזיקי רישיון הנהיגה הואטה במהלך השנה עקב מיעוט המבחנים התיאורטיים והמעשיים בעקבות הקורונה, עדיין מדובר בצמיחה של 2.2% לעומת 2019, גבוה מהגידול באוכלוסיה שעמד על 1.7% באותה תקופה. בין המורשים לנהוג עלה חלקן של הנשים במהלך העשור האחרון מ-42% ל-44%. כך עולה מנתונים שהעבירה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בלמ"ס מוסיפים עוד כי כמעט כל המחזיקים ברישיון נהיגה מורשים לנהוג ברכב פרטי או מסחרי עד 3.5-4.0 טון (בהתאם לשנה בה קיבלו את הרישיון), ולחלקם הלא קטן יש רישיון לנהוג בכלי רכב נוסף. כ-11% מהם רשאים לנהוג גם ברכב משא ("רישיון ג'"), כ-3.4% רשאים לנהוג במשאית כבדה, כ-2.4% רשאים לנהוג גם במונית בזמן של-1.7% מכלל המחזיקים ברישיון רשאים לנהוג גם באוטובוס. בין בעלי הרישיון, 13.5% מחזיקים גם ברישיון לקטנוע ו-או אופנוע.
בדיקת תדירות הנהיגה העלתה כי יותר ממחצית בני 20 ומעלה (יותר מ-3 מיליון) נוהגים לפחות חמישה ימים בשבוע, ורק 6% מבעלי הרישיון לא נוהגים כלל. גברים נוהגים בתדירות גבוהה יותר מנשים, שכן 65% מהם נוהגים לפחות חמישה ימים בשבוע, לעומת רק 45% מהנשים. גם בין הלא נוהגים כלל יש ייצוג גדול יותר לנשים. ושלא במפתיע, צעירים נוהגים יותר. 59% מבני 64-20 שהם כ-73% מבעלי הרישיון, נוהגים לפחות חמישה ימים בשבוע וככל שעולה הגיל, יורדת תכיפות הנהיגה.
עוד עולה כי משכילים יותר ובעלי הכנסה גבוהה יותר, נוהגים לעיתים תכופות יותר. 68% מהמחזיקים בתעודה אקדמית נוהגים לפחות חמישה ימים בשבוע, לעומת רק 32% בקרב מי שלא סיים בית ספר תיכון. 69% מאזרחי המדינה עם משק בית בו ההכנסה לנפש גבוהה מ-4,000 שקלים נוהגים בכל יום או כמעט בכל יום, לעומת 32% המתגוררים במשק בית עם הכנסה לנפש שאינה עולה על 2,000 שקלים. באופן טבעי, מועסקים שהכנסתם גבוהה יחסית נוהגים הרבה יותר מאלה שמרוויחים עד 4,000 שקלים לחודש.
ומה על אמצעי התחבורה? כשני שלישים מהמועסקים בני 64-25 מגיעים ברכב פרטי, ורק 13% מגיעים באמצעות תחבורה ציבורית. 21% הנותרים מגיעים באמצעות הרכבת, רכיבה על אופניים או הליכה ברגל. 57% מכלל המועסקים מגיעים למקום העבודה שלהם תוך חצי שעה לכל היותר, בזמן שלעשירית מהמועסקים נדרשת שעה לפחות.
