- מערכות בטיחות שלא כוילו שוב במכוניות בהן הוחלפה השמשה הקדמית, עלולות שלא לפעול כהלכה
- לזגגי רכב שמחליפים שמשות אין הכשרה לכייל מערכות ופוליסות הביטוח לא מכסות את העלות
- במשרד התחבורה "יחדדו את נושא הבדיקה והכיול". במשרד האוצר שוקלים לעדכן את פוליסות הביטוח
מה אנחנו חושבים: הטכולוגיה המתקדמת של עולם הרכב פוגשת את הפרטאץ' הישראלי. זוכרים את קופוני היח"צ שגזר ישראל כץ כשר התחבורה, כאשר הפך התקנת מערכות כמו מובילאיי לחובה בארץ? ועכשיו שימו לב לרשלנות בהבטחת תפקודן היעיל לאורך חיי המכונית. אולי עכשיו, כשר האוצר שאחראי על רשות שוק ההון והפיקוח על חברות הביטוח, הוא יוכל לתקן את זה ולהבהיר לחברות את אחריותן לקיים את ההבטחה שבשירות שלהן, להבטיח שרכב יחזור למצב בו היה לפני החלפת השמשה. אגב, מוטב לו למהר, לפני הולך הרגל הראשון שיידרס כאן בגלל מערכת בלימה אוטונומית שיתגלה כי לא תפקדה בגלל שלא כוילה לאחר תיקון. ואולי זה כבר קרה.
האם אתם יכולים לסמוך על מערכות הבטיחות במכונית שלכם? ביותר ממיליון מכוניות שעלו על הכבישים בישראל בשנים האחרונות, יש מערכות מבוססות מצלמה האמורות להתריע מפני מצבי סכנה של קרבה לרכב מלפנים או סטייה מנתיב, דוגמת מובילאיי. בחלק מהמכוניות שולטת המערכת גם על בלימת חירום אוטונומית, במסגרתה נכנסת המערכת לפעולה אם הנהג לא מגיב מהר מספיק להתרעה.
מאז 2018 מחייבת המדינה את התקנת המערכות בכל רכב פרטי, שנתיים אחרי שהפכה אותן לאבזור חובה ברכב כבד שעלה לכביש מאז 2012. עד 2020 אף זכו המערכות להטבת מס בעת התקנה ברכב חדש, וגם כעת מסבסדת המדינה את התקנתן ברכב משומש שלא צויד בהן במקור ב-1,500 שקל.
לפי משרד התחבורה האמריקאי, מערכת שמספקת התרעה בלבד מסוגלת להפחית את מספר תאונות החזית ב-25%. מערכת המשולבת גם בבלימה אוטונומית מעלה את השיעור ל-50%. גם מדיווחי יבואני הרכב עולה כי בדגמים המצוידים בבלימה אוטונומית, מכירת חלפי תאונות קדמיות כמו פגושים, פנסים, שבכה קדמית ("גריל") ומכסה מנוע, נמוכים בכ-50%-60% לעומת דגמים מקבילים שאינם מצוידים במערכת.
זאת כמובן, בתנאי שהמערכת תקינה. אף שידע לחייב את התקנתה, לא דאג משרד התחבורה להבטיח שתקינות המערכת תישמר לאחר עליית המכונית על הכביש. למרות ההבטחות, מבחן הרישוי השנתי ("טסט") לא כולל כל בדיקת תקינות למערכת. גרוע יותר, במקרה של החלפת שמשה קדמית לאחר תאונה, או במקרה של סדק, אין חובה לכייל מחדש את המערכת, המחוברת לשמשה ומועברת מהישנה לחדשה.
מבדיקת "ידיעות אחרונות", עולה שרוב זגגי הרכב המבצעים את החלפת השמשות לא עברו הכשרה בכיול מערכות ההתרעה לאחר החלפת השמשה. זאת ועוד: פוליסות ביטוחי השמשות הנפוצות של חברות הביטוח, לא כוללות מימון לכיול המערכת אצל מתקיני מערכות ההתרעה, או מוסכי יבואני הרכב.
חמור מכך, רוב הנהגים כלל לא מודעים לצורך לכייל מחדש את המערכת לאחר התקנה מחודשת. מי שכן מודע, יגלה שמתקיני האביזרים דורשים עבור הכיול סכום שנע בין 150 ל-400 שקל, ולא יקבלו החזר על כך מחברות הביטוח אף שאלה מודעות לקיומה של המערכת ברכב, המקנה הנחה בביטוח. זאת ועוד: אי-מימון הכיול הוא הפרה בסיסית של מהות חוזה הביטוח, המחייב החזרת המצב לקדמותו לפני "מקרה הביטוח" שגרר את הפעלתו ותיקון הרכב.
עד כמה רגישות המצלמות המשמשות את המערכות האלה, בחלק מהמקרים לצד מכ"ם, אפשר ללמוד מאזהרתה של יבואנית סובארו, חברת סמל"ת, לרוכשי דגמי הכביש-שטח של החברה המצוידים במערכת הבטיחות האקטיבית של היצרן (בשם איי-סייט), שהתקנת ערכת הגבהה חוקית לרכב, המוסיפה כ-5 ס"מ למרווח הגחון שלו, יכולה לשנות את זווית הצפייה של המצלמה עד כדי כך שלא ניתן להבטיח כי המערכת תתפקד כמצופה בשעת חירום. ולכן ממליצה היבואנית שלא להתקין ערכות הגבהה באותם דגמים.
בכיר במערך השירות של אחת מיבואניות הרכב הגדולות הסביר השבוע כי "מספיק שמתקינים את השמשה הקדמית במעלה אחת לכאן או לשם, כדי להשפיע על היכולת של מערכת כזאת למדוד ביעילות את המרחק בין הרכב לרכב אחר, או להולך רגל. המערכות בנויות כך שיש להן סבילות מסוימת לזווית השמשה וינסו לפצות על שינוי הזווית, תוך פגיעה בביצועיהן. מערכות מקוריות, המותקנות בפס הייצור, מסוגלות להתריע כאשר החריגה גדולה מדי, אבל ההתרעה לא ניתנת בכל שינוי של זווית. במערכות המותקנות בארץ לפני המסירה ללקוח, או אחר כך ברכב משומש, נושא ההתרעות במקרה של בעיית התקנה מורכב עוד יותר. מערכת שאינה מכוילת עלולה שלא להתריע ולא לבלום בזמן במצבים מסוימים, או לספק התרעות שווא ובלימות שווא במקרים אחרים".
למה מוסך יחייב אותי ב-400 שקל על כיול המערכת?
"כיול המערכת לאחר החלפת שמשה הוא פעולה שלא מכוסה באחריות היצרן, אלא אם מדובר בהחלפת שמשה לאחר פגם שנוצר בה עקב ליקוי בייצור. במקרה של החלפה אחרי תאונה, או פגיעה של אבן, כפי שבדרך כלל קורה, מדובר בתיקון מהשורה, שיש לו שעתון יצרן ועלותו חלה על בעל הרכב".
מהנדס הרכב דוד נמרי אומר כי "חובת כיול המערכת לאחר החלפת שמשה חייבת להיות חלק מתקנות התעבורה. ועל פניו, חברות הביטוח צריכות לממן את הכיול, כחלק מהחזרת הרכב למצבו שלפני התאונה".
ממשרד התחבורה נמסר: כי "המשרד מפקח במסגרת תהליך הרישום של הרכב על קיומן של המערכות ועמידתן בדרישות התקינה. בהמשך, באחריות בעל הרכב לוודא את תקינות המערכת ותחזוקתה באופן שוטף על פי הנחיות יצרן המערכת או הרכב. קיומן של המערכות ועמידתן בדרישות התקינה נבדקות במסגרת הטסט הראשון של כלי הרכב. החלפת שמשות הרכב, בעקבות סדק או תאונה מתבצעות על פי הנחיות יצרן, כמו כל תיקון המבוצע במוסך. על בעל הרכב חלה אחריות לוודא את כיול המערכת לאחר החלפת השמשה".
בתגובה לדברי המשרד הערנו כי רוב החלפות השמשות מבוצעות בידי זגגי רכב ולא במוסכים. ולכך הוסיפו ממשרד התחבורה: "היות ומדובר במספר גורמים המעורבים בהליך החלפת השמשה, בדגש על זגגי רכב, נדאג לחדד את נושאי הבדיקה והכיול בעת תיקון או החלפת שמשה קדמית בקרב העוסקים בענף. וכן למידע נגיש באתרי האינטרנט".
מרשות שוק ההון באוצר נמסר בתגובה: "רשות שוק ההון בוחנת בימים אלו את כלל השירותים הניתנים באמצעות כתבי שירות ושוקלת לבצע עדכונים בפוליסות הביטוח ובכתבי השירות השונים בהתאם".
