בקצרה:
- כנס הטכנולוגיות האוטומטיביות נפתח בפעם ה-11
- נוכחות ישראלית בולטת בכנס, עם 110 חברות
- 800 נציגי חברות בינלאומיות
בפעם ה-11 התקיים בתל אביב כנס 'אקומושן', המאגד מיזמים וחברות-הזנק (סטארטפים) העוסקים בטכנולוגיות לעולם הרכב בכלל, ובתחבורה חכמה בפרט. כנס כזה מעניק הצצה לעתיד ענף התחבורה בהשתתפות מיטב המוחות המקומיים ונציגי תעשיית הרכב העולמית. השנה, עם כ-110 חברות שהציגו לכ-800 נציגים מתעשיית הרכב העולמית. לפניכם השמונה הבולטים מכולם והופעת אורח מפתיעה של יזם ישראלי שכבר עשה היסטוריה - גם אם שלילית והפסדית במיוחד - וחוזר לתעשייה שוב.
קאראר (CarRar) משער הנגב. פיתחה מערכת ניהול תרמית ('קירור', פיזור חום) למכלולים בכלי רכב חשמליים - סוללות, מערכת הנעה ומערכות אלקטרוניות בתוך הרכב. עקרון הפעולה דומה לזה של מערכת מיזוג אוויר 'רגילה', כלומר יש מדחס, יש קרר ('גז מזגנים'; מכאן גם שם החברה), יש מעבה - עבור כל מודול בסוללה. פיזור יעיל של חום אמור להאריך את חיי הסוללות, לסייע בטעינה מהירה תוך צמצום הבלאי ולצמצם סיכויי התחממות יתר לרבות התלקחות.
מאפו (Mappo) מתל אביב. יישומון (אפליקציה) המספק מידע תרבותי ביחס לסביבה בה נמצא הרכב. האפליקציה מבוססת על בינה מלאכותית (AI) ונעזרת ב-ChatGPT לטובת שיבוץ נקודות ציון תרבותיות הכוללות ציטוטים או קטעים קצרים מסיפורים, שירים, מסורת מקומית, קטעים מסרטים ואפילו פודקאסטים רלוונטים - והכל בהתאם למיקום הרכב ובפיקוד קולי של הנהג.
המערכת כבר משולבת בדגמי פורד ולאחרונה הכריזה גם קבוצת פולקסווגן על שילובה במערכות המולטימדיה של הדגמים מתוצרתה (בשלב הראשון בדגמי אודי, בהמשך גם בדגמי פורשה ופולקסווגן). מעבר לרעיון הייחודי, יצרני הרכב מבינים כי המודל של עולם הרכב ינוע מתחזוקה מכנית לשירותי תוכן.
פומבה (Pumba) מתל אביב. יישומון המסייע לאיתור חניות פנויות, כרגע בתל אביב בלבד. האפליקציה מתריעה בזמן אמת על מצב החנייה בסמוך ליעד מסוים, באמצעות מצלמות המותקנות לגובה על-גבי מבנים סמוכים. המידע מהמצלמות עובר עיבוד תמונה ונעזר בבינה מלאכותית, ויעילות המערכת מבוססת הן על היקף גדול של פריסת המצלמות, כמו-גם שיתוף של מידע על חניות פנויות על-ידי משתמשים אחרים.
איב-ונצ'רס. חברה אמריקאית-ישראלית, שמציעה פתרון לבעיית שכחת הפעוטות ברכב באמצעות גלאי בשם אתנה (Athena). המוצר, שפותח ביחד עם חברת גיאומטריקס הישראלית, כולל תשלובת חיישנים, הבנויים כיחידה אחת שמותקנת בחלק העליון של תא הנוסעים, עם מעבד בעל יישום של בינה מלאכותית לזיהוי. במידה וזוהה גוף חי כ-8 שניות לאחר כיבוי הרכב, יוצאת לפועל מדיניות חירום שכוללת הפעלת צופר וכן יצירת קשר טלפוני (כולל שליחת קישור למיקום הרכב) בשלב הראשון; בשלב מתקדם יותר גם מופעלת מערכת המיזוג (רק מאוורר, או גם מדחס ברכבים היברידיים/חשמליים), נפתחים החלונות ועוד.
סטורדוט (StoreDot) מהרצליה. נוסדה ב-2012. עוסקת בפיתוח סוללות - החל מפיתוח ההרכב הכימי של התאים (אלקטרודות - אנודה, קתודה) והמבנה שלהם ועד מערכת לניהול הסוללה ומערך הטעינה שלה. הבטחת החברה - טעינה סופר מהירה (XFC, ר"ת של eXtreme Fast Charging) של 160 ק"מ (100 מייל) ב-5 דקות, תוך שמירה על הספק טעינה גבוה (350 קילוואט) עד טעינה של 80% סוללה; ב-2028 זמן הטעינה ייקח כ-3 דקות, ב-2032 כ-2 דקות, לדברי החברה; כל זאת בהתייחס לסוללה בעלת קיבולת של 74 קוט"ש. סטורדוט כבר מוגדרת כיוניקורן ובין החברות שהשקיעו בה נמצאות וולוו ופולסטאר (בנפרד), מרצדס, וינפאסט.
אדיוניקס (Addionics) מתל אביב. עוסקת בפיתוח סוללות באמצעות שינוי מבנה תא הסוללה (אלקטרודות). הפתרון צפוי לשפר את הצפיפות (קיבולת) האנרגטית של הסוללה, לצמצם דרמטית את זמן הטעינה (כ-50%) ולהאריך את חיי הסוללה ב-50%. תהליך ייצור האלקטרודות מבוסס בינה מלאכותית (AI) ומסייע להתאים את מבנה האלקטרודות לסוג הסוללה. הפטנט ניתן ליישום על-גבי סוללות קיימות, תוך התאמה מינימלית מצד היצרן.
נוטראפיק (NoTraffic) מתל אביב. פיתחה מערכת לניהול תנועה, המאפשרת תקשורת עם כלי הרכב (V2X) לצד זיהוי של משתמשי הכביש – מכוניות, תחבורה ציבורית, רוכבי אופניים והולכי רגל. המערכת מאפשרת להפחית את זמן הנסיעה באופן משמעותי לצד צמצום פליטת המזהמים ומקלה על התנועה גם באמצעות זיהוי סוג משתמשי הדרך (תחבורה ציבורית, רכבי חירום, הולכי רגל, רוכבי אופניים). נוטראפיק נבחרה לאחת מ-100 החברות המשפיעות בעולם של מגזין TIME ב-2022.
בטרי (Batteri) מתל אביב. פיתחה רובוט טעינה חצי-אוטונומי לרכב חשמלי. הרעיון אינו חדש, אך למוצר של בטרי (הקרוי תומאס) יתרון בדמות יכולת טעינה מהירה (DC, עד 50 קילוואט); להתקן סוללה בקיבולת של 50-70 קוט"ש וכל רכב צפוי להיטען בכ-12 קילוואט בממוצע. הרובוט יעניק שירות יעיל העשוי לאפשר שמירה על עלויות נמוכות לאורך זמן. החברה עובדת במתכונת של מתן שירות - כלומר לא ניתן לרכוש את הרובוט, אלא נדרש לשלם על השירות. המחיר - כמו בעמדת טעינה מהירה (כ-2 שקלים לקוט"ש).
ולסיום, חזרתו של שי אגסי. אחד מבאי האירוע היה היזם המוכר שחתום על פיאסקו בטר פלייס, החברה שהגביהה עוף וסחפה את התעשייה, פיזרה הבטחות בלי סוף (וקיימה רק מעט), ובדרך לקריסתה שרפה תחת ניהולו סכום עתק של כשלושה מיליארד שקלים. אגסי משמש כיום כיו"ר חברת מאקאלו אופטיקס (Makalu Optics) העוסקת בפיתוח של גלאי רדאר מבוסס-לייזר (לידאר; שונה מרדאר 'רגיל' הפועל על גלי רדיו) ב"איכות גבוהה מהמקובל".
