- לוסיד אייר היא מכונית חשמלית ראשונה של חברה אמריקאית קטנה ומאוד מבטיחה
- מנועי החשמל מייצרים 1,080 כ"ס, מזנקים ב-2.5 שניות ל-96 קמ"ש עם טווח עצום
- תג המחיר בארה"ב: מתחיל גבוה במעט מטסלה S, ממריא הרבה-הרבה יותר גבוה
המון כוח, המון טווח: לוסיד הבטיחה בחודשים האחרונים כי האייר (Air) שתציג אמש בארה"ב (היום, שעון ישראל) תהיה מכונית מאוד יוצאת דופן, עם יכולות ותכונות שיעמידו בצל את המלכה האם של כל מכוניות החשמליות המודרניות באשר הן - טסלה מודל S. וגם הבטיחה שגרסת הקצה שלה, עם צמד מנועים חשמליים בתפוקה משולבת של 1,080 כ"ס, יאפשרו לה להציג ביצועי על ללא תחרות. וכך אכן הוכח, כפי שניתן לראות בווידאו המצורף בו קובעת האייר החזקה מכולן זמן שיא אדיר לתאוצה לרבע מייל, שכמובן לא במקרה מסתדר עם תאריך ההשקה - 9.9.
(לוסיד אייר מאיצה לרבע מייל ב-9.9 שניות, ומביסה את טסלה)
וזה ממש לא הכל. מעבר להספק מרבי שמעט מאוד מכוניות בהיסטוריה אפילו התקרבו אליו, גבוה משמעותית אפילו ממכוניות על אקזוטיות, היא גם מסוגלת לנצל אותו מצוין לקביעת עוד שיא - 2.5 שניות מעמידה ל-96 קמ"ש, מהר יותר מפורשה טייקן טורבו S החשמלית, עם מהירות מרבית "גבוהה מ-270 קמ"ש". מצברי 113 קוט"ש ענקיים אמורים לאפשר טווח נסיעה מפלצתי של כ-750 ק"מ, אם תבחרו בחישוקי פוזה של "21. אם תוותרו על "2 "תרוויחו" עוד 60 ק"מ בין טעינות - 810 ק"מ על חשמל.
אז יש שיא הספק ושיא תאוצה לרבע מייל ומעמידה ל-100 קמ"ש, וגם שיא-טווח, וזה לא הכל. המצברים ניתנים לטעינת 300KW לדברי היצרנית, וזו הטעינה המהירה ביותר שקיימת כיום בתעשייה. היא עדיין לא מהירה כמו תדלוק בנזין, אבל כבר מאפשרת "מילוי" כ-540 ק"מ בתוך כ-20 דקות או 27 ק"מ טווח לכל דקה של טעינה. מצד אחד זה כבר נשמע כאילו בעיית הטווח שמטרידה בצדק רוכשים פוטנציאליים נמצאת בדרך להיעלמות, מצד שני נסו למצוא בכביש הקרוב ליעדכם עמדה התומכת בכך. אל תחפשו, אין.
(אם בא לכם להתעמק יותר)
לוסיד מתהדרת אמנם בעיקר באייר החזקה והיקרה מכולן, אך יהיו עוד גרסאות - כולן אגב חזקות באופן יוצא דופן. החל ב-620 כ"ס עם מצברים קטנים יותר שתאפשר נסיעה ללא טעינה למרחק של 650 ק"מ "בלבד", דרך אחת עם 800 כ"ס וטווח נסיעה של 830 ק"מ.
רגע, יש עוד "הכי": האייר דומה מבחינת מידות למכוניות סלון בגודל בינוני, נניח ב.מ.וו סדרה 5. היא ארוכה ממנה רק בארבעה ס"מ (497.5 ס"מ), יש לה בסיס גלגלים קצר ממנה ב-1.5 ס"מ (296 ס"מ). יש לה גם שני תאי מטען - קדמי עם נפח קטן של 202 ליטר, אחורי עם נפח ראוי של 456 ליטר. כאן אמנם אין שיאים, אבל הנה עוד אחד: זה שהיא נראית כמו חללית, מילא. אבל העיצוב הזה לא רק מקורי.
ללוסיד אייר יש מקדם גרר - המשפיע העיקרי על טווח הנסיעה, אך גם על השקט בתא הנוסעים למשל - של 0.21. כדי להכניס את זה לפרופורציה, טסלה מודל S שמתהדרת בפרופיל סופר-יעיל ומראה חלק ואווירודינמי, נהנית ממקדם גרר פחות טוב - 0.24. לוסיד טוענת כי האייר נהנית ממקדם הגרר הנמוך ביותר בקטגוריית היוקרה.
אמנם רק בתמונות, אבל סביבית הנהג ותא הנוסעים של האייר מבטיחים להציע אזור מאוד יוצא דופן, גם במונחי יוקרה מקובלים מבית מותגים גרמניים. החל במסך ענק הפרוס מאחורי ההגה והקונסולה עם רזולוציית תצוגה של 5K, דרך מסכים נוספים וגג המהווה למעשה חלון ענק. במקום ספסל אחורי ניתן לקבל צמד מושבים נפרדים עם אפשרות כיוון נרחבות לרבות הטיית מסעד והדום לרגליים.
מה אנחנו חושבים עליה: זה כבר לא חדש. המעבר המסיבי של תעשיית הרכב לחשמל, מבטל את יתרונות הידע והמיומנות של יצרניות הרכב הוותיקות ומאפשר לחברות קטנות להציג יכולת מוטורית דמיונית. טסלה התחילה ככה אבל היא כבר מזמן לא לבד. קחו את הטנדרים המדהימים של ריביאן, או ניקולה, קחו גם את לוסיד. ואגב, בסין ממתינות עוד כמה חברות דומות עם דגמים שגורמים ללסת לצנוח.
אז נכון, המספרים מדהימים ונכון, זה נראה פנטסטי בכל זווית. אבל לוסיד אייר - בניגוד לטסלה הוותיקה במונחים חשמליים - צריכה עדיין להוכיח שכל ההבטחה הזו מתחברת לרכב סדרתי שנע על הכביש אצל לקוחות אמיתיים, ולא מככב רק לצד צוותי צילום שכירים ומשרדי פרסום ויחסי ציבור. החל באיכות ייצור בעייתית ממנה סובלים יצרנים קטנים וצעירים, כמו למשל טסלה בתחילת דרכה וגם עתה, וכלה בהשגת המספרים המדהימים במציאות ולא רק תנאי מעבדה.
אם כל ההבטחה הזו תתממש, האייר עשויה להפוך - לפחות לפרק זמן מסוים - למכונית החשמלית המרשימה ביותר בתעשייה. עד שיגיעו כמה חברות סיניות וינשלו אותה.
