בקצרה:
  • יבואנית פורשה החלה לשווק את ה-911 דקאר
  • עם שינויים מכאניים המאפשרים יכולת שטח
  • שתיים מתוך 2,500 יחידות שיוצרו, נחתו כאן
מכור מראש: יבואנית פורשה השיקה בישראל את ה-911 דקאר, גרסת שטח למכונית הספורט שהוצגה כהומאז' לניצחון ההיסטורי של פורשה במירוץ השטח הקשה בעולם, הדקאר ב-1984. פורשה מגבילה את הייצור ל-2,500 יחידות, שתיים מתוכן יעלו על כבישי ישראל במחיר שמתחיל ב-1.9 מיליון שקל, 900 אלף שקל יותר מקררה בסיסית.
מהאספלט לשטח: כבסיס משמשת גרסת GTS4, עם מנוע בוקסר עם שישה צילינדרים ושני מגדשים בנפח 3.0 (480 כ"ס), בחיבור לתיבת שמונה הילוכים כפולת מצמד והנעה כפולה קבועה. מערכת המיתלים שונה עם מרווח גחון נדיב בכ-5 ס"מ מ-911 רגילה ואפשרות להגבה נוספת של 3 ס"מ. כציוד תקני יש מוטות מייצבים אקטיביים המאפשרים מהלך מתלה ארוך יותר במהירות נמוכה, הקשחה לנהיגה במהירויות גבוהות ויש גם היגוי אחורי אקטיבי. על הקשר לקרקע אחראים צמיגי פירלי סקורפיו AT אגרסיביים בעלי דופן קשיחה שמסוגלת להתמודד עם פגיעות אבנים בשטח.
הדקאר תזנק ל-100 קמ"ש ב-3.4 שניות (0.1 שניות יותר מ-GTS4) והמהירות המרבית שלה מוגבלת ל-240 קמ"ש (כ-70 קמ"ש פחות מה-GTS4) בגלל צמיגי השטח. לבורר הנהיגה נוספו שני מצבים, 'ראלי' המתעדף את העברת הכוח לאחור ו'שטח' לטובת נסיעה בקרקע חלקה כמו בוץ או חול. בשני המצבים יש מערכת בקרת שיגור ייעודית המסייעת לזינוק יעיל יותר על קרקע דלת אחיזה.
מה עוד צריך לדעת: לדקאר מראה קרבי יותר עם פגושים שונים מלפנים ומאחור הכוללים גם אוזני גרירה, פסי הגנה סביב בתי הגלגלים וספוילר אחורי קבוע, בעוד מכסה תא המטען מלפנים עשוי קרבון כמו ב-GT3. גם תא הנוסעים דומה ל-GT3 ללא מושבים אחוריים ועם צמד מושבי באקט וכלוב בטיחות.
כאופציה ניתן להתקין גגון עם יחידות תאורה מלפנים ואפשרות לנשיאת 42 ק"ג עם התקנים ייעודיים לשפאלות חילוץ, ג'ריקן בנזין ושקע חשמל (12V) ייעודי. הדקאר הראשונה שנחתה כאן בעלת צביעה חיצונית זהה ל-911 שסיימה ראשונה בדקאר של 1984 - צבעי חברת הסיגריות רות'מנס שמימנה את קבוצת הראלי של החברה. המכונית השניה שתגיע תהיה בצבע ירוק-אפור.
מה אנחנו חושבים: הדקאר היא הגרסה ה-26 שפורשה משווקת ל-911, הופכת אותה בכך למכונית הספורט שמשווקת במגוון הגדול ביותר יותר של גרסאות מרכב-מנוע-תמסורת-הנעה, מה שהופך אותה לזו שמתאימה למגוון גדול של סוגי לקוחות.
הדקאר לטעמנו היא המיוחדת ביותר עד כה, גם בגלל הקשר ההיסטורי, בעיקר כי היא מאפשרת לה בפעם הראשונה גם לנטוש את האספלט ולהציג יכולת של ממש בשטח, ומייצרת בכך חוויית נהיגה שעד הופעתה לא הייתה קיימת בתעשייה. לו היינו יכולים להרשות לעצמנו, לא היינו חושבים פעמיים.