בקצרה:
- שלושה דגמים חשמליים לסובארו בתוך שלוש שנים
- וגם דור חדש למערכת הנעה היברידית
- מנועי בנזין ימשיכו לככב גם אחרי 2028
פחות זורמת: סובארו פרסמה את תכניותיה לעשור הקרוב ומבטיחה שלושה דגמים חשמליים חדשים בשנים הקרובות, אבל מצהירה כי תמשיך לייצר מנועי בעירה פנימית מזהמים, לצד פיתוח נוסף של מערכות היברידיות.
שלושת הדגמים החשמליים יצטרפו לסולטרה (דגם תאום לטויוטה BZ4X) עד סוף 2026, אך היצרנית היפנית עדיין לא משחררת פרטים אודותיהם. היא כן מעדכנת כי רכש הסוללות יתבצע ביחד עם טויוטה - החברה-האם - לטובת הוזלת עלויות.
סובארו מצפה לייצר כ-200 אלף כלי רכב חשמליים ב-2026, שאיפה צנועה ביחס לשוק. לשם השוואה, וולוו מכרה אשתקד כ-250 אלף כלי רכב חשמליים, יונדאי-קיה כפליים. עם זאת, מדובר ביעד המבוסס על כושר הייצור של מפעלי החברה - עד 2026 תוכל סובארו לייצר כ-200 אלף כלי רכב באותו המפעל בו מיוצרים כיום כל דגמי החברה.
ב-2027 יוסב מפעל מערכות ההנעה גם לייצור דגמים חשמליים ויאפשר להוסיף לכמות זו עוד כ-200 אלף מכוניות בשנה. שנה מאוחר יותר צפוי להיפתח מפעל נוסף שיספק כ-400 אלף כלי רכב בשנה.
סובארו צפויה להציג גם דור חדש למערכת ההנעה ההיברידית שלה (e-בוקסר). על פי התכנית, זו מערכת הנעה היברידית רגילה (ללא טעינה חיצונית), עם סוללה צנועת מידות (זולה, נפרקת ונטענת מהר) אך גם כזו שמערבת בתדירות גבוהה יחסית את מנוע הבעירה הפנימית, כך שטווח הנסיעה הנקי-מזיהום קטן יחסית.
מערכות שכאלה מתאימות לאזורים עם בעיות תשתית (אוסטרליה, למשל) או אקלים קיצוני (קנדה), בהם סובארו מוכרת היטב. יש להניח כי שם גם תמשיך החברה להציע מכוניות עם מנוע בעירה פנימית אחרי 2028.
מה אנחנו חושבים: סובארו אמנם נשענת לא מעט על טויוטה, בהיותה קטנה ודלת-משאבים באופן יחסי, ולכן היא נדרשת להתאים עצמה לכיוון אותו בחרה החברה האם, שאינה דוגלת - ולא ממש חייבת - במעבר גורף להנעה כל-חשמלית. אבל לסובארו אין את ה, בכל אופן, נדרשת למאמץ גדול - מצד אחד עמידה בדרישות עכשוויות של חשמל, מצד שני מתן מענה לשווקים בעלי תשתית בעייתית, בהם יש חיבה לדגמי סובארו.
