בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין ערעור הנוגע למפרקי חברת בטר פלייס, וקבע כי בניגוד למחוזי שדחה על הסף תביעות נגד נושאי משרה וגורמים נוספים בחברה, לרבות היזם שי אגסי ואנשי הנהלה בכירים, יש לאפשר למפרק להגיש כתבי תביעה מתוקנים נגדם וכי התיקים יחזרו למחוזי, שם תוכרע התביעה. בטר פלייס, יש להזכיר, פעלה במשך מספר שנים (2008-2013) כמיזם רכב חשמלי בו הושקעו כשלושה מיליארד שקלים, בניהולו של אגסי ובסיוע הפיננסי של עידן עופר, החברה לישראל.
הערעור בעניינה של בטר פלייס אוחד עם ערעור נוסף, אף הוא על ידי מפרקי חברה, שעסק בפסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית) בעניין חברת רוביקון שייסד אמיר ברמלי, שבו סולקה = בהיעדר מעמד להגשה - תביעת המפרקים בשם החברות שבפירוק, נגד רואי החשבון המבקרים שלהן. הערעור בעניין רוביקון התקבל והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי.
העילה: רשלנות מנהלי בטר פלייס
קריסתו המהדהדת של מיזם הרכב החשמלי, בתחילת דרכו זוהר ומבטיח, מצאה חברות שונות שהיוו חלק מקבוצת בטר פלייס בהליכי פירוק, על פי צווים שהוציא בית משפט באמצעות מפרקי הקבוצה. אלה תבעו בעילה של רשלנות דירקטורים ונושאי משרה במיזם שהסבה, כך על פי הנטען, נזקים לקבוצה. כתב התביעה אוחז למעלה מ-100 עמודים וסכום התביעה הועמד לצרכי אגרה על סך של 200 מיליון שקלים. בין הנתבעים: בעלי תפקידים בכירים בקבוצה לרבות שי אגסי, מבטחות הקבוצה ורואי חשבון המבקרים של החברות הישראליות ושל חברת האם.
נושאי המשרה טענו כי התביעה כולה היא בבחינת 'תקיפה בדיעבד של היגיון עסקי שהכזיב'. "קבלת תביעה מסוג התביעה דנן תפגע קשות בענף חברות ההזנק, וניהול התביעה יפגע בתכליתו של כלל שיקול הדעת העסקי, ויביא להרתעת נושאי משרה מפני נטילת סיכונים", אמרו. בית המשפט המחוזי דחה כאמור את התביעות על הסף.
אך שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, ג'ורג' קרא ודוד מינץ, קבעו כי הערעור על דחיית התביעות מתקבל בחלקו, במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, לצורך בחינת הטענה בדבר אי הפעלת שיקול דעת עצמאי. עוד נקבע כי יתאפשר למערערות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בנקודות הרלוונטיות, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בעניין רוביקון, הערעור מתקבל, במובן זה שההחלטה לסלק על הסף את תביעת המערערות נגד - מבוטלת, והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי".
השופט עמית הדגיש כי "אין בהחזרת הדיון בשני הערעורים לערכאות קמא משום הבעת עמדה לגופן של התביעות או תוחלתן, והוא הדין לגבי הבקשות לתיקון כתב תביעה, ככל שתוגשנה". את התביעה בעניין בטר פלייס הגישו מפרקי החברה, עורכי הדין שאול קוטלר וסיגל רוזן-רכב, באמצעות עורך הדין ד"ר קובי קפלנסקי.
עו"ד קפלנסקיקיצור תולדות הקריסה
עבור מי שהספיק לשכוח, או בזמן אמת עדיין לא התעניין. לפני כמעט תשע שנים, ב-26.5.2013, גילו בעלי כ-1,000 מכוניות רנו פלואנס חשמליות ששווקו ונטענו על-ידי בטר פלייס, עובדי המיזם וגם רוכשים שהמתינו לרכבם החדש, כי למרות סכום עתק של כשלושה מיליארדי שקלים שהושקעו בה, החברה אינה רלוונטית עוד. מעתה יאלצו להתנהל מול מפרק זמני שימונה על ידי בית משפט וכלל לא ברור כיצד - אם בכלל - יזכו לפיצוי.
בחודשים שקדמו להודעה הדרמטית פוטרו מאות מעובדי החברה וברור היה כי אם לא יימצאו משקיעים נוספים לצד החברה לישראל, השותפה במיזם, הקריסה תהיה בלתי נמנעת. מספר חודשים מוקדם יותר ספג המיזם זעזוע שלא בישר טובות, עם פיטוריו של היזם שי אגסי, מי שהוביל מעשית את בטר פלייס מיומה הראשון והפך לדמות שנויה במחלוקת.
מעריציו ראו בו פורץ דרך ייחודי, מקטרגיו הצביעו על אי עמידה ביעדים ופיזור סיטונאי של הבטחות חסרות סיכויי הצלחה. ומעל הכל עמד גם סכסוך אישי מתוקשר עם מי שנתפס כבעל המאה במיזם, עידן עופר והחברה לישראל.
יש להזכיר, כל האירועים האלה התנהלו תוך כשנה מאז הושקה פעילות הרכב החשמלי באופן מלא. בטר פלייס, יש לזכור, הוקמה עוד ב-2008 ובמשך מספר שנים פעלה בהכנת תשתית, כיוס כספים, פיתוחים טכנולוגיים ועוד.
