בשנים האחרונות נרכשות כ-250 אלף מכוניות חדשות ובסך הכל עולים על הכביש כ-300 אלף כלי רכב חדשים מדי שנה. ולמרות שמדובר בזינוק מרשים לעומת העשור הקודם ובוודאי האלף הקודם, במשרד האוצר פחות מתלהבים. אחת הסיבות לכך היא העלייה הניכרת במספר כלי הרכב הזכאים למיסוי מופחת (דגמים היברידיים וחשמליים). יחד עם זאת, ההכנסות ממיסוי על דלק אף הן מושפעות מצריכה מופחתת של בנזין ודיזל, מאותן סיבות.
באוצר טורחים לעדכן כמובן על הבעיות הנגזרות מכך, ונוקטים בשיטה המוכרת של קיזוז בהטבות מס לכלי רכב חדשים וירוקים, למרות שהם פחות מזהמים. כל זאת, למרות שההכנסות ממס קנייה (על כל סוגי כלי הרכב ב-2021) עמדו על 10.8 מיליארד שקלים, עלייה של 15.4% ביחס ל-2020.
מס הקנייה הממוצע עמד ב-2021 על 38 אלף שקלים, עלה ב-2022 ל-40.4 אלף שקלים. בעוד ההכנסות ממיסוי של חלקי חילוף לרכב שוות למדינה עוד 1.4 מיליארד שקלים בשנה.
רכבים חסכוניים נוסעים יותר. נתוני 2021 מלמדים על נסועה שנתית פרטית של כ-13,200 ק"מ, בין היתר עקב סגרי הקורונה באותה שנה. לשם השוואה, עד 2020 נשמרה נסועה ממוצעת של כ-14,500 ק"מ לשנה. מעניין לציין כי נסועת כלי רכב ירוקים - היברידיים, היברידיים-נטענים וחשמליים - גבוהה משמעותית מהממוצע: כב-25% במקרה של רכב היברידי רגיל, כ-17% יותר ברכב היברידי-נטען, כ-14% יותר ברכב חשמלי.
היחס בין שוק הרכב הפרטי למוסדי נותר כשהיה בשנים האחרונות. 59% בשוק הפרטי, כ-41% בתאגידי. באותו עניין, בסוף 2021 נעו על הכבישים כ-292 אלף כלי רכב צמודים (8% מסך כלי הרכב הפעילים בישראל), חלקם הגדול (196 אלף) בבעלות חברות ליסינג. השכר הממוצע החודשי של בעלי רכב צמוד עומד על 23.4 אלף שקלים בחודש.
וחדשות רעות ליבואנים המסורתיים, שכן כ-10,000 כלי רכב חדשים לא הגיעו דרכים. הייבוא המקביל ב-2021 אחראי לעלייה על הכביש של כ-6,300 כלי רכב, לעומת 3,300 ב-2020. בייבוא זעיר הגיעו 3,720 כלי רכב, עלייה משמעותית מ-1,650 כלי רכב ב-2019-2020.
