הדיון הציבורי על אפליקציות התחבורה הציבורית עולה מדרגה ועובר לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. לקראת כניסתן לתוקף ב-1.7 של תקנות המאפשרות את הפעלת אפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית, עליהן חתם באופן שנוי במחלוקת שר התחבורה היוצא, בצלאל סמוטריץ', נדרשת לנושא הסמכות המשפטית הבכירה במשרדי הממשלה.
ח"כ עידן רול, אשר יזם דיון בבעיית הפרטיות הלא מוגנת של אפליקציות אלה, פנה ליועמ"ש וביקש את התייחסותו לדברים: "הרפורמה לא קודמה בחקיקה, על אף פגיעה ניכרת בזכות לפרטיות של אזרחי ישראל ומשתמשי התחבורה הציבורית... נפל פגם מהותי היורד לשורשו של עניין, בהזנחת היבטי הפרטיות של המשתמשים, באופן לא מוצדק ולא מידתי".
ח"כ רול תקף במכתבו את משרד התחבורה שהעניק לדבריו "לחברות מסחריות פרטיות, באמצעות מכרז, אפשרות לאסוף מידע על אזרחי ישראל כמעט ללא הגבלה ממשית, או יכולת פיקוח אמיתית על השימוש במידע שייאסף". עוד ציין רול כי מאחר שמדובר במכרז ללא עלות למדינה ('מכרז אפס'), "המידע שייאסף על-ידי החברות והמממשלה הוא (כנראה) המטבע העובר לסוחר, המוצר הוא אזרחי ישראל".
כפי שפורסם אתמול, גורם בכיר במשרד התחבורה אמר ל-ynet כי "המהלך נועד לצמצם מגע עם הנהג כדי לאפשר לו להתרכז רק בנהיגה. לכן הוחלט על עלייה מכל הדלתות וכרטוס בחלק האחורי ואף צמצום התשלום המזומן. אבל במכרזי האפליקציות פשוט לא בדקו אם יש הגנה על פרטיות, וזה לא מובן. אף אחד לא התכוון שזה יגיע לשלב סופי כשדילגו על תהליכים כל-כך חשובים. המכרז צריך היה להיות בתנאי תחרות הוגנים, ולא בכלים בעייתיים".
ארנק דיגיטלי, אבל איזה?
רפורמת האפליקציות בתחבורה הציבורית נועדה להעביר את ציבור הנוסעים לתשלום באמצעות "ארנק דיגיטלי", במסגרתו יתבצע תשלום חודשי רטרואקטיבי. הטכנולוגיה שנבחרה נקראת 'QR' והיא כוללת סריקת המכשיר הסלולארי מול מדבקת 'ברקוד' באוטובוסים. את עיקר הסערה סביב הרפורמה מעוררת שאלת שמירת פרטיות המשתמשים, שכן בשונה מהרב-קו שיישאר בשימוש ויאפשר שימוש אנונימי, בשיטה החדשה ייאגר כל המידע על אודות המשתמשים ונסיעותיהם במשרד התחבורה, וכמובן שלוש החברות המפעילות אשר זכו במכרז. כל השלוש בעלות ניסיון בפיתוח אפליקציות וקשרים עם גופים פיננסים שונים.
נזכיר כי בדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת הכלכלה של הכנסת ביוזמת הח"כים עידן רול (יש עתיד) ושרן השכל (ליכוד), נרשמה תמימות דעים באשר לצורך ביוזמות לקידום תחבורה ציבורית וטכנולוגיה חכמה, אולם במקביל עלו שאלות באשר לזכות הפרטיות של הנוסעים. נציג הרשות להגנת הפרטיות שהשתתף בדיון אמר כי לא התייעצו כלל עם הרשות בעת הכנת המכרז. אותה רשות אף פרסמה טיוטה להערות הציבור של מדריך הגנת הפרטיות בגופי תחבורה בעידן הדיגיטלי, בה נכתב על אפליקציות התחבורה הציבורית כי מדובר ב"סיכון גבוה יותר מכרטיס תשלום פיזי. קישוריות למכשיר סלולרי מעלה רמת סיכון".
חיסכון של 100 מיליון, בלי הסבר
כפי שפורסם ב-ynet, בשבוע שעבר פנתה מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות, ד"ר שלומית וגמן, למנכ"ל משרד התחבורה הנכנס עופר מלכה, וביקשה כי "ככל שיקודם השימוש באפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית, אנו מבקשים להיות שותפים לתהליך זה כמו-גם לתהליכים אחרים שמוביל משרדכם, להם השפעה על היבטי פרטיות והגנה על מידע אישי. (זאת) במטרה לוודא כי הסדרי השימוש בהן יבטיחו את ההגנה על זכות הציבור לפרטיות ומידע אישי במרחב הדיגיטלי".
לדברי משרדי הממשלה, הרפורמה אמורה לחסוך למשק 100 מיליון שקלים בשנה שיופנו לפרויקטים אחרים בתחבורה הציבורית. החיסכון הוא שילוב של עלויות הסליקה ושל עמדות הנפקת הרב-קו אך מאחר שהרב-קו יופעל במקביל לאפליקציות ולא ברור כמה, אם בכלל, תרד פעילותו - לא ברור על כמה עומד החיסכון האמיתי אם בכלל. בוועדת הכלכלה של הכנסת נציגת משרד האוצר לא ידעה לענות על שאלות אלו אותן הציג ח"כ עידן רול ולא ידעה לענות לאן ילך הכסף כתוצאה מאותו חיסכון.
בתגובה לפניית ynet אמרו במשרד התחבורה כי ישקלו להגיב
