נתי ביאליסטוק כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור, פנה לשרת התחבורה הנכנסת וביקש להגביר את השימוש במערכת הטכנולוגית Step Hear, שלדבריו מוכיחה עצמה בפיילוט שהתבצע על-ידי משרד התחבורה אך הוגבל לשני קווי אוטובוס בלבד. לפי ביאליסטוק, אנשים רבים עם עיוורון, התלויים בתחבורה הציבורית ככלי היחידי היכול לנייד אותם ממקום למקום, מתלוננים על קושי רב בשימוש בתחבורה זו, לרבות נהגים שאינם עוצרים לעיוורים העומדים בתחנות או שאינם מסייעים להם לעלות לאוטובוסים. אירחנו אותו באולפן ynet.
(צילום: שמוליק דודפור)
המערכת הטכנולוגית אליה מתייחס ביאליסטוק כהן אמורה לסייע לאנשים עם עיוורון להתנייד בתחבורה ציבורית. היא מסייעת באמצעות אפליקציה ייעודית למצוא תחנת אוטובוס, לתקשר עמה דרך ולאתר את הקו הרצוי, ובמקביל לעדכן את הנהג המתקרב כי אדם עם מוגבלות ממתין לו בתחנה המסוימת. בתוך האוטובוס יכול הנוסע לשמוע באורח חוזר את הכריזה המיידעת על המסלול הצפוי כמו גם התחנה הרצויה. בנוסף, הנהג מקבל תזכורת מבעוד מועד כי ברצונו של בעל המוגבלות לרדת בתחנה הקרובה.
בראיון לאולפן ynet אמר ביאליסטוק כהן כי "אנשים עם עיוורון נאלצים להשתמש באוטובוס כמעט באופן בלעדי, כדי להיות חלק מהחברה. עם זאת התחבורה הציבורית סובלת מתחלואים שבעקבותיהם נפגעות באופן דרמטי זכויות אנשים עם עיוורון הממתינים לאוטובוס שחולף ולא עוצר או עוצר במקום אליו לא ניתן להגיע. המערכת אמורה לעקוף את הגורם האנושי ולהיות סוג של מתווך בין הנוסע לאוטובוס, לנהג ולתחנה.
בשלב ראשון מודיעה האפליקציה לאדם עם עיוורון כי הוא מתקרב לתחנה, סמוך אליה או הגיע. הוא יכול לסרוק את הקווים בתחנה ולסמן את הקו שאליו הוא ממתין ואז התחנה מודיעה לו בקול רם בעוד כמה זמן יגיע האוטובוס. עם הזמנתו מקבל הנהג הודעה ויודע באיזו תחנה הוא עתיד לאסוף אדם עם עיוורון".
"הפיילוט נגמר שבוצע באפליקציה הסתיים. התחנות שהוצבו עדיין מתפקדות אמנם, אבל התקשורת עם הנהג ועם האוטובוס ובתוך האוטובוס לא עובדת יותר. במשרד התחבורה טוענים כי בגלל מגבלות תקציב לא ניתן לתקדם. אחת משתי דרכים פתוחות בפניו: להרחיב את הפיילוט אם הוא עדיין לא מרוצה מהתוצאות ומעוניין להרחיב את הניסוי, או להחליט שהפיילוט הצליח, לכתוב תקנות ולחייב את מערך התחבורה הציבורית בישראל לעבוד באופן הזה".
כמה זה שינה את עולמך, הפיילוט הזה, כאדם עיוור?
"החשיבות של הפיילוט היא שהוא מאפשר תחבורה ציבורית כפי שהמחוקק התכוון".
תשתיות התחבורה הציבורית בישראל סובלות מהעדר נגישות לאנשים עם מוגבלויות. התקנות המחייבות הנגשת אוטובוסים למשל חלות רק על אוטובוסים עירוניים, ואילו אוטובוסים בינעירוניים אינם נגישים כלל, אף שעלות הנגשתם זניחה ביחס לתקציב המשרד, השני בגודלו רק למשרד הביטחון.
גם תחנות האוטובוס בישראל נמצאות בפיגור עצום בכל הנוגע לנגישות לבעלי מוגבלויות. מתנדבי עמותת אור ירוק סקרו 242 תחנות אוטובוס ב-47 רשויות מקומיות והבדיקה המדגמית הזו העלתה תת-התייחסות לאנשים עם מוגבלויות. ב-59% מתחנות האוטובוס שנבדקו לא היה דף עם כתב ברייל או שהוא לא היה תקין. ב-23% מתחנות האוטובוס שנבדקו לא היה מקום לכיסא גלגלים.
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק אמר כי "פעולות שנראות לנו פשוטות הופכות למשימה בלתי אפשרית לאנשים עם צרכים מיוחדים. כשתחנות האוטובוס אינן נגישות עבורם, אנחנו למעשה מרחיקים אותם מהחברה ולא מאפשרים להם לנהל אורח חיים תקין ונורמאלי. אחת המשימות המרכזיות של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים הנכנסת היא להנגיש ולשפר את התחבורה הציבורית כך שכולם יוכלו לעשות בה שימוש בצורה קלה ובטוחה".
במשרד התחבורה בחרו שלא להגיב
