התחבורה לכותל המערבי בעייתית, ולא עומדת להשתפר. העיר עתיקה משכה אשתקד 12 מיליון מבקרים, אולם התחבורה הציבורית לכותל, ממרכזי התיירות הבולטים בעיר, מתנהלת באמצעות שני קווי תחבורה ציבורית ושאטלים. אלה ואלה מבלים יותר בפקקים מאשר בנסיעה.
במשרד התחבורה ובעיריית ירושלים מודעים לבעיה, אך לא הצליחו לקדם תשתיות העדפה לתחבורה ציבורית לכותל המערבי. במקום זאת, בחודש פברואר הודיע משרד התחבורה על אישור תכנית להארכת תוואי הרכבת המהירה המגיעה כיום עד לבנייני האומה, כך שתגיע גם לכותל המערבי. "המועצה הארצית לתכנון ובניה קיבלה החלטה היסטורית והכריזה על תוואי הרכבת עד הכותל", נכתב בהודעת המשרד.
גם תכניות להקמת רכבת קלה לאזור - הקו הזהוב - החלו להתגבש כבר ב-2013 והליכי התכנון כמעט הסתיימו, אלא שאז הוגשו התנגדויות מפתיעות לתכנית דווקא ממשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ, בטענה כי התוואי פוגע ב'בטחון המשרדים'. הקו אמור להיות מושלם בשנת 2024.
אך חרף התכניות וההכרזות, מסמך פנימי בין גורמי המקצוע במשרד התחבורה מעלה תמונה אחרת לגמרי: התכניות להקמת רכבת כבדה או קלה לאזור הכותל המערבי יישארו על הנייר. במקום, במשרד התחבורה מתכננים פרויקט תיירותי שנוי במחלוקת הכולל רכבל. "לאחרונה הובהר כי הצפי לביצועם של חלופות אלו (רכבת כבדה וקלה, א.ז) עלול להתעכב בצורה משמעותית, ולפיכך עלה כי יש צורך דחוף בתכנית תחבורתית משלימה. לאור האמור התבהר כי פרויקט הרכבל שאמנם תוכנן במקור כפרויקט תיירותי בלבד, הינו בעל חשיבות תחבורתית הצפוי לתת מענה נדרש לאזור", נכתב.
באופן תמוה, רק בשנה שעברה טענו במשרד שאינם מכירים כלל את הפרויקט ולא מעורבים בו, משום שמדובר ב"מיזם תיירות". אלא של-ynet נודע כי לאחר כניסתו של בצלאל סמוטריץ' לתפקיד שר התחבורה, הוא דחף לשינוי עמדת המשרד, בין היתר על-ידי שימוש של הרב-קו ברכבל.
מחר (ב') יתקיים בבג"ץ דיון על הליכי האישור המקוצרים שעבר פרויקט הרכבל בוועדה לתשתיות לאומיות, מבלי שעבר דרך גופי תכנון רלוונטיים. התוואי הכולל של הרכבל הוא 1.4 ק"מ ועשוי להתחיל בתחנת הרכבת הישנה בדרך חברון, ומשם מעל לגיא בן הינום להר ציון, ומתחת לשער האשפות תוקם תחנה שתשמש את באי העיר העתיקה. לפי התכניות, הרכבל יוכל להסיע 1,800-3,000 נוסעים בשעה מתחנת המוצא.
את העתירה כנגד התכנית הגישו ארגוני סביבה ותחבורה ציבורית ובהם אדם טבע ודין, 15 דקות ואחרים כשלדבריהם הקמת הרכבל תוביל לפגיעה אנושה בנופה הקדום וההיסטורי של העיר, תיצור פקקי תנועה אדירים כתוצאה מהסעות תיירים שייחנו ברחובות הצרים הסמוכים לתחנת המוצא, ויפגעו בסוחרי העיר העתיקה בשל שינוי הגישה של התיירים לאזור.
לטענת המתנגדים, התכנית תוביל לפגיעה נופית שכן הקמת הרכבל תדרוש את הקמת 15 עמודי תמך בגובה של בניינים בני 6-7 קומות, וביניהם כבלים מאסיביים שעליהם ינועו הקרונות. כל זאת כאשר משרד התחבורה מקדם במקביל שתי תכניות תת-קרקעיות להסעת המונים לכותל המערבי - רכבת קלה ורכבת כבדה שכעת מסתבר שכשל בקידומן.
יוסי סעידוב מארגון 15 דקות אמר כי ״המשרד תומך בתוכניות משרד התיירות להקמת רכבל ולהעברת הלחץ התחבורתי משער האשפות לליבו של ציר התחבורה הציבורית בעיר, בסמוך לדרך חברון. מאות אוטובוסים של תיירים יגרמו לפקקי ענק ויתקעו את נוסעי התחבורה הציבורית בעיר. על שר התיירות אסף זמיר לגלות אחריות, ולהודיע לבג״ץ כי מדובר בפרויקט לא ראוי״.
במענה לעתירה ציינו המשיבים, הכוללים בין היתר את משרדי התיירות, התחבורה ועיריית ירושלים, כי סגירת רחוב 'מעלה השלום' לתנועה והפעלת שירות שאטלים דו-כיווני בתדירות גבוהה למשל, לא ישים משום שהיא מצריכה ביטול תנועת כלי רכב פרטיים ברחוב. פתרון זה נהוג במרכזי ערים תיירותיים רבים ברחבי העולם אליהם אין כלל כניסה לכלי רכב פרטיים. אך המדינה מעדיפה, כך נראה, את קידומו של פרויקט שאפתני ושנוי במחלוקת. בתגובה לבג"ץ נכתב כי "תוצאותיה של חלופה זו הן יצירת עומסי תנועה... והפיכת האזור למוטה תחבורת אוטובוסים על חשבון רכבים פרטיים והולכי רגל כאחד".
תגובות
משרד התחבורה: לא נמסרה תגובה.
הרשות לפיתוח ירושלים: "הרכבל ייתן מענה תחבורתי משלים ורחב היקף לתיירים ולתושבי העיר כאחד, כל זאת בהתאם להחלטת הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות וממשלת ישראל. פרויקט הרכבל לעיר העתיקה משתלב עם מערך הסעת ההמונים הקיים והמתוכנן בירושלים ועתיד להקל במידה רבה על עומסי התנועה באזור, יפחית משמעותית את זיהום האוויר והרעש באזור ויאפשר הטיה של המרחב הציבורי להולכי הרגל כפי שראוי שיהיה בעיר עתיקה".
משרד התיירות: "המשרד אינו מקל ראש בטענות שהועלו ומודע לרגישויות העולות מהקמת הרכבל, ואולם במכלול השיקולים, האינטרס הציבורי והיתרונות שבקידום הפרויקט, גובר עליהן".
