המפלגות החרדיות טוענות יש תמיכה בציבור הרחב לאי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת? סקר חדש מגלה כי 71% מהציבור תומך בהפעלת אוטובוסים ורכבות גם בשבתות, נתון החוזר על עצמו בקביעות באינספור סקרים כשני עשורים. גם בקרב מי שמגדיר עצמו מסורתי יש רוב ברור להפעלת תח"צ בשבת, לרבות מרבית מצביעי הליכוד וימינה.
בקרב מפלגות הקואליציה נרשמה תמיכה כמעט מלאה באפשרות, כאשר כמעט כל מצביעי כחול לבן, העבודה, מרצ, תקווה חדשה וישראל ביתנו שהשתתפו בסקר אמרו כי הם תומכים בהפעלת אוטובוסים ורכבות בשבתות. כצפוי, מרבית המגדירים עצמם דתיים מתנגדים ובין החרדים כמעט ואין מצדדים במהלך האפשרי.
בסקר שביצע מכון סמית עבור עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון) נבדק היקף התמיכה הציבורית בתחבורה ציבורית בשבת ובחגים והוא נערך במהלך חודש דצמבר 2021 בקרב 500 נסקרים כמדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית והבוגרת. השאלה שהוצגה לנסקרים הייתה: "יש ויכוח בין שרת התחבורה למפלגת ימינה והמפלגות החרדיות בנושא תחבורה ציבורית בשבת. האם את(ה) תומך(ת) או מתנגד(ת) לכך שתתקיים בשבת - מחוץ לשכונות דתיות - תחבורה ציבורית בהיקף מוגבל".
בתגובה לממצאי הסקר אמר מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב אורי רגב, כי "פעם נוספת מוכח כי אין שחר לטענות המפלגות החרדיות והמפלגות השותפות להן, כי להמשך כפיית השבת במרחב הציבורי יש תמיכה של רוב הציבור היהודי. גם המיתוס לפיו הציבור המסורתי רוצה בכך הוא שקרי. יש חשיבות רבה בקיומה של השבת כיום מנוחה ונופש, אך זאת תוך יצירת איזונים חדשים בין צרכי החברה והבטחת אפשרות הניידות לצעירים, מעוטי אמצעים, קשישים ואחרים הזקוקים לתחבורה ציבורית.
"יש לקוות כי הממשלה הנוכחית תשתחרר מאזיקי הכניעה לסחטנות המפלגות החרדיות ותקדם את השלמת היישום של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ושוויון בנטל". עורכי הסקר מציינים כי התמיכה בתחבורה ציבורית בשבת נבדקה גם ביולי 2020 ובנובמבר 2019 עם תוצאות דומות.
ההיסטוריה של הסטטוס קוו
יש להזכיר כי המתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת מזכירים כי מדובר בהפרת סטטוס-קוו. כפי שפרסם כאן בעבר שחר הזלקורן, הסכם זה אינו מעוגן בחוק או כללים, ומונהג מאז ימי ראשית המדינה. המעמיקים בנושא מייחסים את הסטטוס-קוו למכתב ששלח ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, להסתדרות אגודת ישראל ב-1947, ובו הבטיח כי יום המנוחה השבועי במדינה - שעדיין לא הוקמה - יהיה יום השבת. אולם במכתב אין כל התייחסות להסדרי תחבורה ציבורית בימי שבת, או קביעה מה מותר ואסור בימים אלה.
מספר שנים לאחר מכן, בשנות ה-50, הפך הסטטוס-קוו לסעיף מחייב בהסכמים קואליציוניים שנחתמו בין מפלגת השלטון ומפלגות דתיות וחרדיות. בהסכם מ-1959 למשל בין מפא"י ומפד"ל, נקבע כי "בחוק הנישואין והגירושין, בתחבורה הציבורית, ובכל שאר ענייני דת, יישמר בתקופת הממשלה החדשה הסטטוס-קוו".
כיום ניתן על פי חוק להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, לפי תקנת התעבורה 386א - הגבלת הפעלה של קו שירות בימי מנוחה. הפעלת קווים בשבת תהיה מותרת אם מתקיים לגביהם אחד מהתנאים הבאים: קווים המשרתים נוסעים לבתי-חולים, נוסעים ליישובי ספר או ישובים שתושביהם אינם יהודים, וכן קווים שהוגדרו "חיוניים" מבחינת ביטחון הציבור או מבחינת קיום שירות תחבורה ציבורית.
יש גם רשימת קווים שקיבלו היתר פעולה לפני צאת השבת, על-ידי צוות לעיגון הסטטוס-קוו שהוקם ב-1992 על-ידי שר התחבורה דאז, משה קצב, אשר הורשע 24 שנים מאוחר יותר בביצוע עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו בעת שכיהן כשר התיירות וכנשיא המדינה, וכן בשיבוש מהלכי משפט. הצוות הורכב מנציגי משרד התחבורה והזרמים החרדיים, ומסקנותיו הובילו לניסוח כללים המסדירים את פעילות התחבורה הציבורית בשבת. החריגה המוכרת ביותר מכללי הסטטוס-קוו היא חיפה.
