אפליקציות התשלום, פרויקט הדגל של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, תחת אזהרה. בדיון שייערך הבוקר (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות חבר הכנסת יעקב מרגי, תוצג חוות דעת משפטית הקובעת: האפליקציות השנויות במחלוקת לא מגנות על הזכות לפרטיות של נוסעי התחבורה הציבורית, ועלולות לגרום לזליגת פרטים אישיים לגופים פיננסיים ומסחריים. את הדיון בוועדה יזמו חברי הכנסת עידן רול (יש עתיד) ושרן השכל (ליכוד) בעקבות פרסומים שונים ב-ynet אודות החשש מזליגת מידע אישי.
1 צפייה בגלריה
תור לקו 480 לירושלים מתחנת ארלוזורוב בתל אביב
תור לקו 480 לירושלים מתחנת ארלוזורוב בתל אביב
תור לקו 480 לירושלים מתחנת ארלוזורוב בתל אביב
(צילום: 15 דקות)
"למרות הכוונות הטובות לשיפור השירות, נפל במכרז (האפליקציות בתשלום, א.ז) פגם מהותי היורד לשורשו של עניין, בהזנחת היבטי הפרטיות שכרוכים ביצירת מערכת טכנולוגית מורכבת של תשלום באמצעות יישומונים סלולריים. המכרז פוגע בזכות לפרטיות באופן שאינו מוצדק, ואינו יכול לעמוד במתכונתו הנוכחית". במילים חריפות אלו פותח פרופסור מיכאל בירנהק, סגן הדקאן למחקר באוניברסיטת תל אביב, את חוות דעתו שתוצג היום.
נזכיר כי נגד אפליקציות התשלום שאמורות היו לפעול מסוף החודש הנוכחי (יוני) באמצעות גופים פיננסיים, נטען כי הן מעניקות גישה לנתוני נסיעות המשתמשים בהן, משום שההתחשבנות היא רטרואקטיבית וחודשית. לדברי בירנהק, מאגרי המידע של הנוסעים "עצומים בהיקפם ומשמעותיים ברגישות המידע שלהם. אין בחוק בדל הסמכה להקמת מאגרים כאלה".
עוד אמר כי "חובתו של המשרד להקפיד על פרטיות האזרחים, גם ובמיוחד כאשר המשרד מתיר לחברות פרטיות לאסוף ולעבד מידע אישי, פרטי מזהה". במשרד התחבורה טוענים אמנם כי המכרז שומר על הזכות לפרטיות, אך בירנהק מציין כי "המכרז משלם מס שפתיים בלבד להגנת הפרטיות וזאת באופן כולל, כוללני ועמום".
מה כן היה צריך לקרות לפי דעתו? "המכרז היה צריך להגדיר בצורה ברורה וחדה את השימושים שלשמם מותר לאסוף מידע ולעבדו, ואלה צריכים להיות אך ורק אלה שקשורים בשירות עצמו. היה מקום לאסור בצורה ברורה וחד-משמעית כל שימוש אחר ובכלל זה שימושים מסחריים". ולעומת זאת מציין בירנהק כי "המכרז כתוב ככתב חידה, עמום וסתום".
ח"כ עידן רול, מיוזמי הדיון, אמר ל-ynet כי "הרפורמה בתשלום בתחבורה הציבורית מעלה חשש שממשלת ישראל נותנת לחברות מסחריות ולגופים פיננסיים יד חופשית לאיסוף מידע על אזרחי ישראל. המידע שייאסף יכלול ככל הנראה פרטים מזהים רבים ורגישים, מידע שאמור להיות מוגן בזכות האזרחים לפרטיות.
"האזרחים, המידע עליהם ופרטיותם הם המוצר, כשהמרוויחות הן חברות פרטיות והממשלה. על-פי חוות הדעת שקיבלתי, ראוי כי מהלך כה משמעותי ייעשה בהסמכה מפורשת בחקיקה. הקדמה והרצון לתת שירות טוב יותר לאזרח באמצעים דיגיטליים הם מבורכים, אך על ההליך להיות שקוף תוך הקפדה יתרה על פרטיות המשתמשים". גורמים בענף התחבורה ציינו שלא יהססו לפנות לבג"ץ על רקע חוות דעתו של פרופסור בירנהק ובדרישה לבטל את המכרזים.
יש להזכיר כי לאחר הפרסום ב-ynet ביטלה שרת התחבורה מירי רגב את התקנות עליהן חתם השר הקודם, בצלאל סמוטריץ', יומיים לפני שסיים את תפקידו. על תקנות חדשות בעניין היא חתמה יחד עם שר האוצר ישראל כ"ץ והן ייכנסו לתוקף ב-1.7, דחייה של ימים ספורים מהמועד עליו הכריז משרד התחבורה.
גורמים בענף התחבורה מעידים שהשרה לא אהבה את הפרסומים בנושא והורתה לבחון מחדש פתרונות אחרים לאוכלוסייה החרדית, לקשישים ולמי שאין ברשותו טלפון סלולרי. שכן במקביל לתפעול האפליקציות השנויות במחלוקת, במסגרת ההנחיות להתמודדות עם נגיף הקורונה לא ניתן לשלם כיום במזומן בתחבורה הציבורית.