משרדי הממשלה החליטו לוותר לנת"ע על הכשלים, ועדת הכלכלה בכנסת מתגלה כשומרת סף. לנוכח העיכובים בפרויקט הקו האדום העומדים כבר עתה על 13 חודשים ודחיית תאריך תחילת הפעילות ביותר משנה, לצד עוד תוספות תקציב נדרשות, החליטה ועדת הכלכלה של הכנסת לקיים דיון בנושא הכשלים לבקשת ח"כ מיקי לוי. "הדיון הזה חשוב כי במסגרת חוק ההסדרים תקודם חקיקה רחבה (חוק המטרו, א"ז) שתקנה לנת"ע סמכויות נרחבות בהפקעת קרקע, בשליטה על תקציבים ותוכל שלא להתחשב בחוקי עזר עירוניים. לכן צריך לקבל תמונה כללית על אחד הפרויקטים היותר גדולים של ישראל", פתח לוי את הדיון.
1 צפייה בגלריה
נסיעת מבחן של הרכבת הקלה בפתח תקווה
נסיעת מבחן של הרכבת הקלה בפתח תקווה
נסיעת מבחן של הרכבת הקלה בפתח תקווה
(צילום: נת"ע )
ראשון המסבירים כיצד הגיע הפרויקט המפואר למצבו הנוכחי מעורר התהיות היה יו"ר נת"ע הנוכחי, רם בלניקוב. "לקראת סוף 2022 הרכבת תסיע 70 מיליון נוסעים לעומת המועד המקורי באוקטובר 2021. עיכוב זה נובע משתי סיבות עיקריות" אמר. "מכרז גדול מאד במהלך הדרך בוטל ונקבע במקומו חדש כדי לחסוך כסף רב למדינה, אבל ההחלטה עיכבה את תהליך קבלת ההחלטות מבלי שנעשתה התאמה למועד סיום הפרויקט. הסיבה השניה היא הקורונה. החברה מסתמכת על קבלנים זרים ובמיוחד בקו האדום, והקורונה פרצה בראש השנה הסיני", הסביר.
דברים אלה של בלינקוב לא שכנעו את חברי הוועדה המכירים את הפרויקט. כפי שפורסם ב-ynet, בחודש דצמבר 2019 - זמן רב לאחר שבלינקוב נכנס לתפקידו וכחצי שנה לאחר שנזף פומבית במנהלים בכירים בחברה על כי התריעו מפני עיכובים צפויים בפני שרי האוצר והתחבורה, ערכו בנת"ע "יישור קו" מול כל קבלני הפרויקט, במחיר של לא פחות מ-600 מיליון שקלים. כל הקבלנים ונת"ע ובראשה כאמור בלניקוב, התחייבו דאז לעמוד בזמנים ולהשתמש בתקציב האמור כדי להתגבר על עיכובים שונים. המכרז אליו התייחס בלניקוב התנהל שנים קודם לכן.
גם דבריו של בלניקוב על הקורונה נתקלו בחוסר אמון מצד חלק מחברי הוועדה, המכירים את פוטנציאל האצת כל מיזמי התשתית שהתנהלו מעל הקרקע בגוש דן - ובהם גם הקו האדום - עקב הכבישים הכמעט-ריקים במשך שבועות. זאת ועוד. גם אם כל פועלי נת"ע הסיניים לא עבדו במשך כל אותה תקופה שארכה חמישה חודשים, כיצד התארך העיכוב לשנה. על שאלה זו לא ניתנה תשובה, אך גם התייחסות משרדי הממשלה לבעיות העלתה בעיקר שאלות.
כך למשל, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, קובי בליטשטיין, הסביר לוועדה כי "המועדים נמצאים בדיון והמטרה שלנו לקצר את הזמן להפעלה. אנחנו רוצים להפעיל במועד הקרוב ביותר והוא נמצא בדיונים בינינו ובין החברה". לתדהמת הנוכחית המשיך בליטשטיין: "כשנסכם מועד סופי נעדכן". מי שציפה כי משרד האוצר האמון על הקופה הציבורית יהיה זה שיעלה שאלות באשר לעלות האדירה שבעיכובים, הישירה והעקיפה, התבדה. איתי חגי מאגף החשב הכללי התייחס לדברים בלאקוניות בלבד והסביר לנוכחים: "אין לי מה להוסיף".
בעקבות אמירה אחרונה זו מפי מי שאמור להיות שומר סף, החליט יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, להתערב: "(אני) לא חושב שאין לך מה לומר בפרויקט כזה ענק, לטווח רחוק, כשמדברים על (דחייה ל-) 2023. (מה עם) עלויות, עיכובים?". וכך נשמע הדיאלוג הלא שכיח ביניהם בו יושב הראש מרגי מנסה בכל זאת לחלץ מפי איש האוצר התייחסות עניינית, וזוכה לתשובות לאקוניות נוספות:
  • חגי, שוב: "(אנחנו) מלווים את נת"ע באופן צמוד".
  • מרגי: (אז) ספר לנו איך זה עובר עליך, (כי) אתה נראה נינוח".
  • חגי: "לנת"ע (יש) עבודה מורכבת, הרבה חסמים והרבה אתגרים".
  • מרגי: "(אז) שפוך לנו אור על עלויות, על עיכובים, יש תכניות ייעול, (אתה) צופה פני עתיד, יהיו עיכובים במכרזים?".
  • חגי: "המנכ"ל (בלניקוב, א"ז) פירט את לוחות הזמנים ו(אני) מצטרף למה שנאמר על ידי קובי בליטשטיין. הציגו לנו חשש ואנחנו נמצאים בדיונים. יש חברת בקרה שמלווה את הפרויקט. (אנחנו) מקווים שנת"ע תעשה הכל יחד איתנו לפתוח הקווים במהירות".
תשובתו האחרונה של חגי חצתה כך נראה את סף הסבלנות של חבר הוועדה, ח"כ עידן רול: "אדוני יודע שהוא לא עובד אצל נת"ע ולא מנהל אגף בנת"ע? נדמה לי שהתבלבלת", אמר בהתייחסו לעובדה כי דווקא האוצר אינו מבקר כלל את העיכובים והדרישה הכספית הנוספת. חגי לא שינה כיוון וענה ביבושת: "אני מהחשב הכללי".
כאן לקח מרגי שוב את רשות הדיבור. "בוא, אני אעצור את זה. איתי (חגי) תקשיב(אני) מצפה לדיון יותר רציני אבל זה חומר למחשבה. (נראה) אם נסתפק בנציגים ברמה שלך, או שנביא את החשב הכללי לכל דיון. אבל אם נצטרך, נקרא לו. כי רמת המידע ש(אנחנו) מקבלים מנציגיו לא מקובלת עליי. תודה רבה".

משרד התחבורה, נת"ע והאוצר

במהלך הדיון, מנכ"ל נת"ע חיים גליק חשף מצגת באמצעות תוכנת זום ממשרדו, כאשר לצדו יושב המשנה למנכ"ל משרד התחבורה המפקח על החברה, קובי בליטשטיין, ובה פירוט הפרויקטים של החברה. כל זאת מבלי להסביר את האיחורים.
בתגובה למצגת הזכיר רול לגליק כי "התחייבתם על שנת 2021. בין הקמפיינים וההצהרות (על תאריך היעד, א"ז) ובין קול ענות החלושה בה מעדכנים אותנו כבדרך אגב שזה לא יקרה, יש פער. הציבור מכיל וצייתן ומבין שזו טובת הכלל, אבל עבורו זה לא 'עוד שנה'. בשבילם זה משמעותי. אני רוצה שירשם לפרוטוקול שזה מרתיח אותי כשבאים לפה ואומרים 'שומעים? ניסינו, היו עיכובים וזה לא יהיה בזמן'.
רול המשיך בזעם: "יש חברת בקרה למה אנחנו שומעים עכשיו (ואם כן) למה לא הונפו דגלים קודם? ואני משתדל למתן את עצמי. איזו עזות מצח. באות חברות ואומרות 'מצטערים, לא הצלחנו'. אף אחד לא היה מקבל את התשובה הזו ממני".
גליק ענה לו ואמר כי "הציבור עודכן על מה שקורה בפרויקט... חברת הבקרה כפופה למשרד התחבורה ומבקרת אותנו... אנחנו עובדים בסביבה אורבנית מאד קשה. התשתיות שאנחנו עוברים בהן ישנות. הפעילות מאד עדינה". בשלב זה בחר גליק בשני פרויקטים דומים לטענתו שמתעכבים אף הם: "המטרו באמסטרדם התעכב בכמה שנים, הרכבת בלונדון מתעכבת היום".
יש לציין כי דו"חות חברת הבקרה על פעילות נת"ע לא נחשפו לציבור, ובסיום הדיון אמר מרגי: "נבקש לקבל את הדו"חות האחרונים של חברת הבקרה לוועדה, מכיוון שאנחנו מדינה דמוקרטית".
"קורונה הפכה למילת קסם"
ח"כ עידן רול אמר ל-ynet לאחר הדיון כי "הממשלה נכשלה בפיקוח על הפרויקט. האמירה היום היתה כל-כך בלתי מתקבלת. לא לקחו אחריות על המשמעויות הכלכליות שיש למשק, לבעלי עסקים. אני לא יודע איך זה משפיע על פיצויים, אם יקבלו. יש פער גדול בין התרועה הרמה והקמפיין שנת"ע עשו לאורך השנים לפיו הם עומדים בזמנים, לעומת אמירה כמעט אגבית בוועדה (על דחייה) מבלי להציג סיבות. קורונה? עכשיו זו מילת קסם? איך כן עומדים בלוח הזמנים?".
לדבריו, "התגובה של נציג החשב הכללי, אם להיות עדין, תמוהה. לא יכול להיות שהחשב הכללי אומר שבטוחים שנת"ע עושים כל מה שהם יכולים. הוא אמור להיות עם שתי עיניים פקוחות ויש טעם לפגם בכך שלחשב הכללי אין שום שאלה ושום אמירה על מצגת, שבמהותה היא שיווקית. לא חושב שקיבלתי היום תשובות מספקות".
ח״כ קרן ברק אמרה כי "התשובות בנושא עיכוב השקת הקו אדום אינן מתקבלות על הדעת. להאשים את תחלואות העבר בעיכובים עכשוויים, לא עושה שכל. למדנו מהעבר וביצענו את ההתאמות המתאימות בנושא דוגמת שינוי תנאי המכרזים והיעדים לעמידה. על כן ביקשתי להביא לוועדה תשובות מניחות דעת, כדי שנוכל לקבל החלטות מתאימות, ולא קיבלנו".