יוסי, נתחיל איתך. לפני ארבעה שבועות אתה רוכב כמדי יום על קורקינט חשמלי מביתך בגבעתיים למקום העבודה, סמוך לעזריאלי במחלף השלום
"אני לא זוכר כל כך את התאונה עצמה, כי היה לי סוג של בלקאאוט. אבל ממש לפני הכניסה לחניון החלקתי עם הקורקינט, נפלתי ושברתי את היד ושתי שיניים קדמיות. אני זוכר שעזרו לי לקום והושיבו אותי בצד".
תאונות הקורקינט החשמלי: "שברתי את היד והשיניים"
(צילום: אסף חן)
כמה זמן אתה רוכב על קורקינט, מתי התחלת לרכוב לעבודה?
"כבר כמה שנים, ולפני כן רכבתי שנים ארוכות על אופנועים. הדו-גלגלי הוא בהוויה שלי".
זה יכול היה להסתיים הרבה יותר גרוע מזה, נכון?
"בוודאי. ואני מזדהה עם הביקורת על הרוכבים. אני רואה איך אחרים רוכבים בצורה פרועה ומסוכנת, אני לא מבין איך הם מסוגלים. זו סכנה לרוכבים עצמם, שבדרך כלל לא מודעים לה. תמיד רכבתי על פי החוק. גם על הכביש כשאין שביל ייעודי".
אבל אתה אומר שאין מה לעשות, כרגע אתם פשוט חשופים. רבקה, נפלת מספר פעמים מהקורקינט??
"נפלתי ארבע פעמים. אני גרושה טרייה ופתאום מצאתי את עצמי באמצע החיים, בת 36, צריכה לנסוע ממקום למקום עם ילדים קטנים ולעשות קניות. ופשוט אמרתי לעצמי שהקורקינט הוא פתרון קסם. 4,000 שקלים וזהו. לוקחת את הילדים לגן, עושה קניות, נוסעת לים, עושה סידורים, וזה היה מדהים. קל, אין פקקים, נוסעת בבטחה עם קסדה.
אבל עשיתי ארבע תאונות שבהן ממש עפתי על הכביש. התאונה הראשונה הייתה יום לפני החתונה של אחי, אליה הגעתי כשכל היד שלי פתוחה ועם שברים בצלעות. שבועיים לא יכולתי לזוז, לא להרים את היד, להתקלח".
ועדיין חזרת לקורקינט בגלל שיקולים כלכליים. מה בסוף שבר אותך?
"בנפילה הרביעית הייתי בדרך לחדר כושר. נפלתי על הקסדה, קיבלתי מכה בראש, הרגשתי כאב וירד לי דם. אנשים עזרו לי ואמרתי לעצמי ש'ככה זה', מי שבוחר בקורקינט, בוחר ליפול מדי פעם, והכל בסדר. המשכתי לחדר הכושר כאילו זה החיים, מי שנוסע עם קורקינט מועד לפורענות.
אחר כך ישבתי עם חבר שאמר לי 'תקשיבי, את לא עושה את זה יותר'. בתחילה עניתי לו שמקסימום אפול עוד פעם, אבל אז הוא אמר לי משהו ששינה את דעתי וגרם לי להעיף את הקורקינט יום למחרת. לא מכרתי אותו, לא רציתי שקל על הדבר הזה. קחו את מלאך המוות.
הוא אמר לי 'את תפגעי מדי פעם ותיפצעי, ולא כל כך אכפת לך. אבל תחשבי עלי. אני אבא לילדים קטנים, נוסע בכביש, לא מספיק לעצור ופוגע בך. הייתי עכשיו יושב בכלא והיו נהרסים לי החיים. הילדים שלי היו גדלים בלי אבא בגלל שלך לא אכפת לך להיפצע'. זה שינה לי את התפיסה".
