ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ בועז טופורובסקי, התכנסה הבוקר (ג') לישיבה שעסקה בהתנהגות שליחים במרחב העירוני ונחשפה לנתונים מדאיגים עם גידול חד במספר התאונות בכלל. עם זאת, נציג וולט, חברת שליחויות המזון הגדולה - והיחידה שהופיעה לדיון - ששליחיה תועדו אינספור פעמים ברכיבה מסוכנת ועבריינית בערים, עומרי שינפלד, לא חשף כל יוזמה של החברה לשפר את בטיחות הרכיבה של שליחיה למרות הביקורת הציבורית הגורפת.
כן אמר שינפלד כי "החברה תומכת בהגברת סמכויות האכיפה ורישוי הכלים", הצהיר כי החברה משתפת פעולה על עיריית תל אביב והמשטרה וסיפר כי כל שליח המעוניין בכך יכול לקבל קורס מד"א בחינם. לדבריו, החברה משקיעה בהכשרת כל עובדיה הרכובים.
לדברי סמנכל"ית חינוך והסברה ברלב"ד, נחמה לאור דרורי, בשלוש השנים האחרונות נפגעו 80 בני אדם בתאונות במעורבת שליח, וכי ב-40% מהמקרים מדובר ברכב דו גלגלי ממונע, ב-7% נוספים באופניים. ובעוד שב-2020 נרשמו 10 תאונות במעורבות שליחים, ב-2021 נרשמו כבר 24 תאונות כאלה. "לא יעלה על הדעת שמוטיבציה כלכלית של שליחים תדחוף אותם לסכן את חייהם וחיים של אחרים", אמרה בדיון.
יו"ר הוועדה, בועז טופורובסקי, קרא לזרז את תהליך העברת סמכויות הפיקוח והאכיפה לפקחים עירוניים, לצד העברת הכשרות לרוכבי כלים דו-גלגליים. לדבריו, "נושא השליחים הוא נושא חשוב שאין כוונה לפגוע בו, אך עם זאת יש לשמור על בטיחות הרוכבים, השליחים, המכוניות והולכי הרגל".
סמנכ"ל אור ירוק, עוז דרור, התייחס בדיון למציאות הקשה במרכזי הערים, ואמר: "מתחילת הקורונה גדלה תופעת השליחים, ורואים יותר שליחים שמסכנים את עצמם, את הולכי הרגל והנהגים. במהותם שליחים תמיד ימהרו ממקום למקום, מה שגורם להם לבצע המון עבירות תנועה. המדינה חייבת להתעשת ולטפל בתופעה אחרת נתעורר עוד כמה שנים למציאות שלא נוכל לשנות".
ח"כ איתן גינזבורג התייחס בדיון לחוק ייעול האכיפה ברשויות המקומיות ואמר כי למרות שהצעת החוק נדונה לפני זמן רב, היא לא מתקדמת בגלל חילוקי דעות בין המשרד לביטחון פנים לבין משרד התחבורה. גינזבורג הוסיף ש"המשטרה לא יכולה להיות בכל מקום ויש לה כוח אדם מוגבל. הפקחים הרבה יותר נגישים במרחב העירוני והם ממילא אוכפים. יש נפגעים רבים, מבוגרים חוששים ללכת על המדרכה ואנחנו מתקשקשים בהגדרות".
סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה, אבנר פלור, אמר בדיון שכל חברה עם מעל 40 כלים מחויבת למנות קצין בטיחות, כשהמשרד עצמו מבצע בדיקות תקינות מדגמיות ל-2-3% מהאופנועים בערים, באמצעות ניידות בדיקה. אולם חברות שלא מעסיקות בעצמן את השליחים ולא מספקות להם כלים, דוגמת וולט, פטורות מכך.
סגנית ראש עיריית תל אביב וממונה על תחום התחבורה, מיטל להבי, אמרה שבעירייה יש תקנים פנויים לפקחים אך אין קופצים עליהם, ולכן היא מציעה לקדם אכיפה אלקטרונית. עוד הוסיפה להבי כי יש לחייב את הכלים (אופניים וקורקינטים, א.א) במספר רישוי מכיוון שזה המפתח לאכיפה, ואמרה שיש לשנות את מודל ההפעלה של השליחים כך שהתשלום יהיה לפי מרחק ולא רק לפי זמן.
ראש מדור תעבורה באגף התנועה במשטרה, סנ"צ גיא לוי, אמר כי המשטרה הגבירה משמעותית את האכיפה בתחום. לדבריו "בשנת 2018 נרשמו לאופניים חשמליים ולקורקינטים 26 אלף דוחות, כשבשנת 2021 חולקו כבר 45 אלף דוחות. המשטרה אוכפת נגד הכלים האלה, אבל אנחנו צריכים לקבל הנחיות. אם אין חוק ואין תקנה, המשטרה לא יכולה לאכוף".
