בכל מה שקשור לרכיבה על אופניים חשמליים וקורקינטים, האכיפה נגד רוכבים המעורבים בתאונות נראית כמו שנראה משטח העץ בנמל תל אביב, שעליו פגע ביום שישי רוכב בן 16 בילדה בת ארבע, באזור האסור לרכיבה.
לפני שלוש שנים קבעה המדינה שנערים בני 16 יוכלו לרכוב על קורקינט ועל אופניים חשמליים רק אם יעברו את בחינת התיאוריה של משרד התחבורה, שהפכה עבורם למעין רישיון. לתוכנית הלימודים בכיתה י' נכנסו לימודי חינוך תעבורתי שנועדו להכין את הנערים לבחינה, אותה הם מבצעים במרוכז, בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. השנה כללה הבחינה לראשונה גם התייחסות לכללי התנועה החלים על הרוכבים באופניים חשמליים, בקורקינט חשמלי ובהוברבורד.
והתוצאה: לפי נתונים שהגיעו ל"ידיעות אחרונות", ניגשו השנה לתיאוריה במסגרת בתי הספר כ-83 אלף נערים ונערות במטרה לקבל ציון 80 ומעלה, שנקבע כציון עובר. שיעור ההצלחה: 51.6% בלבד. עם זאת, מדובר בשיעור מעבר גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, העומד על 37% בלבד בבחינה הראשונה.
הרוב המוחלט של הנבחנים השנה הגיעו מהחינוך הממלכתי חילוני, כ-48 אלף. 15.7 הגיעו מהמגזר הערבי, 13.5 אלף מהחינוך הממלכתי דתי, 3,400 מהמגזר הבדואי, 1,900 מהמגזר הדרוזי ורק 530 בני נוער מהמגזר החרדי, שברוב המוסדות שלו עדיין לא מתקיימים שיעורי חינוך תעבורתי, בין השאר עקב הסתייגות הרבנים מכך שתלמידי ישיבות יוציאו רשיון נהיגה.
במשרד התחבורה וברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מרוצים מהגידול במספר המשתתפים בתוכנית, שהחלה ב-2019 עם 100 כיתות בלבד והשנה עמדה על יותר מ-2,000 כיתות. "אחד התפקידים המשמעותיים של מערכת החינוך הוא להכין את בוגריה לקראת החיים הבוגרים. והחינוך התעבורתי הוא אחד הכלים המשמעותיים במימוש יעד זה - הוא מקנה לבוגרים מיומנויות רלוונטיות לחייהם כמשתמשי דרך, המתנהלים עצמאית בדרכים", אומרת שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון.
ד"ר ארז קיטה, מנכ"ל הרשות, אומר כי "התאונה המצערת שהתרחשה בשבת מדגישה את החשיבות הקריטית של לימודי חינוך תעבורתי ובטיחות בדרכים ובתוכם גם תיאוריה, במסגרת בית הספר. ככל שנקדים ללמד בני הנוער את חוקי התנועה והשתלבות נכונה במרחב התעבורתי, כך נמנע תאונות מיותרות שלהם, הן כמשתמשי כלים זעירים והן כנהגים. בימים אלה מכינה הרשות תוכנית לאומית שאחד ממרכיביה הוא חינוך ושיפור תהליך הכשרת נהגים צעירים״.
רק שיש הבדל דרמטי בין מי שממשיכים משם לעשות רשיון נהיגה, לבין מי שישתמשו בתיאוריה כדי לרכוב על הכלים החשמליים. כדי שיוכלו לגשת למבחן נהיגה מעשי (טסט), יהיו חייבים הנערים להיבחן שוב במבחן התיאוריה ולהצליח בו. הם יודעים שבלי רשיון נהיגה הם יהיו חשופים לענישה קשה, לסיכון כלכלי כבד של נהיגה ללא ביטוח. יש אכיפה משטרתית, תביעות מחברות הביטוח ומהמדינה. והם יודעים שלא תהיה בעיה לאתר אותם, כי לרכב יש לוחית רישוי, שכל אחד יכול לצלם ולתעד.
בכל מה שקשור לקורקינטים, האכיפה כמעט ולא קיימת. רק באחרונה קיבלו פקחי הרשויות המקומיות סמכות לקנוס נער שרוכב על קורקינט ללא רישיון ב-750 שקל, ולמי שאינו בן 16 עדיין ב-1,000 שקל. לא סכום גבוה במיוחד, והענישה אינה כוללת את החרמת הכלי החשמלי בידי המדינה.
למרות שכבר שנים דנים בסוגיה במשרד התחבורה, לקורקינטים ולאופניים החשמליים אין עדיין לוחית רישוי משלהם. שנים התנגדו במשרד לחובה כזאת, כדי "שלא להעמיס על המערכת", עד שישראל כץ נשבר עקב הלחץ הציבורי והודיע כי הנושא ייבדק. הנושא נשאר בבדיקה גם כשבצלאל סמוטריץ', מירי רגב ומרב מיכאלי החליפו אותו.
מיכאלי אמנם הודיעה כי תתמוך אחרי שחברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס הגישו הצעת חוק פרטית בנושא, שאף עברה בקריאה טרומית. מאז עברה שנה, וכלום לא קרה, חוץ ממאות הולכי רגל שנפגעו על ידי הכלים החשמליים, ועשרות שאושפזו עם פציעות משמעותיות.
וכשרוכב הפוגע בהולך רגל יודע שיהיה קשה לאתר אותו, הוא קם, עולה על הכלי ונמלט, בדיוק כפי שעשה הנער ביום שישי. במקרה הזה פעלה המשטרה במהירות ואיתרה אותו. אבל האירועים האלה נדירים, והרוב המוחלט של הפוגעים נמלטים מבלי לשלם מחיר כלשהו. את המחיר משלמים בגופם רק הולכי הרגל.
