"זה מרגיש קצת כמו ללכת על מתנפחים", אומר אתגר קרת, "כמו שאתה בא לחצות צומת ויש לך ירוק ואתה רואה רכב מתקרב, אבל אתה לא יודע אם הוא יעצור או לא אז אתה מחכה שנייה ורק אז עובר. העצירה הזאת היא עכשיו מבחינתי לגבי כל הקיום שלנו".
בגלל המצב בישראל?
"כן, בעיקר בגלל המצב כאן. אבל גם מהותית, כל מיני דברים שפעם הייתי עושה בלי לחשוב פעמיים, פתאום אני מהסס, מחכה שהאוטו יעצור. הכל פחות יציב, כמו ברעידת אדמה".
שירה: "אני דווקא רואה כאן פתח להזדמנות. כי עכשיו כשכל החרא צף כבר קשה להתעלם".
אתם כל שבת בהפגנות?
אתגר: "כמעט. ביומולדת שלי לא הלכתי. אחד הדברים שהכי חשובים לי — לא אומר לך אידיאולוגית אלא ברפלקס — זה להרגיש חופשי. ומבחינתי להרגיש חופשי זה גם לפעמים לא ללכת לכל ההפגנות".
שירה: "בוא אני אספר לך סיפור על אתגר, כשהתחילו ההפגנות בארלוזורוב, כשעוד שרו את השירים הרגילים על ביבי, אתגר לידי שר אבל עם מילים שהוא המציא. הוא לא מסכים להתחבר לעדר, ואני מעריצה את זה אצלו".
איך זה בא לידי ביטוי?
אתגר: "נגיד סתם, הדבר הכי טיפשי, אני לא רוצה להפגין מול בתים של חברי כנסת. לא מאמין בזה; ואני כן חסמתי את איילון יותר מפעם אחת. יש לי את החירות הזאת למצוא את המקום שלי, ללכת לאן שאני רוצה. חשוב לי להרגיש שהשורש נמצא בך והענפים הולכים לעולם, ולא הפוך".
שירה: "אני מסכימה, אבל אני כן שמחה מאוד שמפגינים מול בתים של חברי כנסת, ושבכל מקום רודפים אותם. הלוואי רק שזה ימשיך. אנחנו בזמן מלחמה וצריך להשתמש בכל מה שיש, גם מרי אזרחי".
