שני (37) ואהוד (41) אופיר מקיבוץ מעיין ברוך. הורים ליונתן, בן חמש וחצי, עומר, בת שלוש וחצי, וארבל, בן חודשיים וחצי. אהוד הוא מהנדס מכונות, מנהל צוות ב"נטפים", ושני יועצת ארגונית, מלווה יישובים במועצה האזורית גליל עליון.
מפונים לכינר גליל, מלון בדרום הגולן.
7 באוקטובר: "כל המשפחה שלי, כולל אחי שהגיע מאמסטרדם, התארחה אצלי", מספרת שני. "אנחנו קמים בבוקר לתוך התופת בדרום, מבינים שכרגע אנחנו במקום הכי בטוח בארץ, אבל אם תהיה הסלמה, זה עלול להתפתח גם אצלנו מאפס למאה. בעשר בבוקר אנחנו יוצאים בשיירה דרומה, כל אחד עם סכין ברכב. תוך כדי נסיעה אני, בעלי והילדים מחליטים לעצור אצל חברים בציפורי, שם נשארנו שבוע. רק ב־17 באוקטובר חברנו שוב לקהילה שלנו ממעיין ברוך, אחרי הודעת המועצה שאיפשרה פינוי למלונות".
סטטוס ‑ מפונה: "שמתי לב שכאשר עולה המילה ‘מפונה’, כולם, במטרה להיות אמפתיים, שואלים ומתעניינים בשלומך, אבל זה תמיד בא עם כזו תנועת ראש הצידה, של רחמים, ומציב מראה שהיא לא נעימה. פה, בכינר, אנו בבועה. זה אזור מלא טבע, על שפת הכנרת, אנחנו בקהילה וכולנו באותו טייטל. אבל ברגע שיוצאים החוצה - זו חוויה מטלטלת.
"לא נעים לי, למשל, שאמנים באים אלינו בהתנדבות. אביב גפן, או הופעות גדולות אחרות, שאתה יודע שאחראית התרבות במעיין ברוך לא הייתה מצליחה להביא, כי זה לא בתקציב. זה מציב אותך במקום שמישהו עושה משהו בשבילך, בגלל שאתה מסכן. או בגדים; יצאתי מהבית עם תיק, לא היו לי בגדי היריון. אני זוכרת שכשקיבלתי כמה חולצות התחלתי לבכות, כי זה נותן מיד תחושה שאת נזקקת, צריכה עזרה. או כשמנקים לי את החדר. אני לא בחופשה, אני גרה כאן. זו סיטואציה מוזרה, אז אני דואגת לתת מתנה למנקה למרות שמשלמים לה.
"אתמול הייתי בחנות בגדים, שאלתי על מכנסיים לבן שלי והמוכרת אמרה: 'אל תשאלי, כל המפונים הגיעו וגמרו את כל הבגדים'. כשאמרתי לה שגם אני מפונה, היא התנצלה והוסיפה: 'זה לא בקטע רע', אבל התחושה היא שאת חלק מקבוצה של מסכנים בהגדרה. אני צריכה למשל טרמפולינה ואוניברסיטה לתינוק. אם אני מבקשת בפייסבוק ומוסיפה סטטוס ‘מפונה’, אקבל אותן מיד, אבל לא בא לי, כי יש לי כאלה בבית רק שאי־אפשר להגיע עכשיו הביתה. עם הנפילות, זו סכנת נפשות.
מה יהיה: "העצב שמעוררת בי המילה 'מפונה' הוא לאו דווקא על התינוק שלי, שנולד כזה, אלא על כל ילדיי. אם פעם אמרנו לילדים שלנו 'כשתגדל יהיה שלום', או 'לא נצטרך צבא', עכשיו כבר יש פה בהירות שכולנו נחיה על חרבנו עוד שנים ארוכות".
הכתבה המלאה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
