עוד כמה שעות את תתעוררי לשולחן יומולדת מקושט בבלונים שאני ניפחתי לך. תעמוד עליו גם העוגה האלגנטית שהזמנתי בשבילך מאיזה קונדיטור תל־אביבי. הייתי כל כך שמחה להכין לך בעצמי, אבל את ממש לא אוהבת את העוגות התמוהות שאני מתעקשת להמשיך לאפות לך כל שישי. עוגת קצפת עם ג'לי, חיתוכיות ריבה, כל מיני דברים שאמא שלי הייתה מכינה לי. כנראה אני מכינה את העוגות האלו מרוב געגוע אליה. מה לא הייתי עושה כדי לראות אותה עומדת במטבח, שוב זוהרת וכל יכולה. רק שלצערי זה געגוע שרק אני מבינה.
את מעולם לא היית ילדה נוסטלגית. תמיד העדפת את החדש, המעודכן. מהרגע שנולדת ניסיתי להדביק אותך באופי הדביק והרגשני שלי בכל דרך, אבל את תמיד היית ילדה סמנכ"לית, קשוחה ועניינית של בואי נתרכז בכאן ובעכשיו.
הטור המלא של דנה ספקטור מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן