ע"כ, רופא גדודי בחטיבת מילואים של הצנחנים, סיים לאחרונה שירות בן חודשיים בתוך עזה. את רשמיו העלה על הכתב כשיצא משם. אני מביא את דבריו כלשונם, בקיצורים קלים.
"כוחות קטנים ופחות ממושמעים בזזו טלפונים, דייסונים, אופנועים ואופניים. פייר? התביישתי. בשלב מסוים הפסקתי להעיר כי נתפסתי כטרחן.
"השחתה: בעיניי, לגיטימי לחלוטין, מוסרית, לפגוע בבתים שעלולים להוות איום במהלך התקפה; לגיטימי גם לשטח פרימטר (שטח סמוך לגבול) ולהרוס בתים שמאיימים על צירים מבצעיים. אני לא תמים ולא פציפיסט. אני מבין שחלק ממשוואת ההרתעה היא פגיעה בהרבה מבנים.
"מקובל עליי, ובלבד שזה יוגדר כמשימה צבאית ולא כפריקת עול. תופעות של גרפיטי, שבירה והרס בתוך בתים מעידות על התפרקות ממשמעת. מחלקות בגדוד מתחילות באופן ספורדי לשרוף בתים, והמג"ד (שדווקא רגיש מאוד למשמעת ולסטנדרטים ערכיים בלחימה) אומר שמבחינתו זה בסדר. התחושה המצטברת היא שיש אישור לעשות כאן בעזה את מה שעשו בחווארה.
"מסרים פוליטיים: אין כמעט מחסום מפני מסרים פוליטיים – כמעט תמיד ימניים ולרוב קיצוניים. המפקדים מעלימים עין.
"שבויים: במהלך הלחימה שבינו חמישה מחבלי נוחבה שנכנעו, אחד עם קרסול מרוסק (בתחקור הסתבר שהוא מחבל שירה במיגונית ברעים והשתתף בטבח שם). טיפלתי בו וזכיתי למבטים נדהמים ושאלות נוקבות – לא כקנטור אלא כחוסר הבנה.
"לכך הצטרפה תדהמה על שהמג"ד כיסה באופן אישי את אבריהם המוצנעים של המחבלים העירומים. אנחנו גדוד צנחנים ממושמע, אז זה נגמר בכך. 200 מטרים מאיתנו נתפס המ"מ של אותם מחבלים. היו לו שברים רבים בגפיים. רגע לאחר שנחקר על ידי חוקר שבויים, הגיע לוחם מילואים והוציא את השבוי להורג (החטיבה טיפלה בבעיה במהירות, ומפקד האוגדה והמח"ט עברו מכוח לכוח ודיברו על חומרת האירוע. מעשית – אתפלא מאוד אם האיש יישב בכלא ארבעה חודשים).
"כמו שכתבתי, אני לא פציפיסט. אני תומך לחלוטין בהפעלת כוח משמעותי בעת הצורך. עם זאת, רבים מדי הרגישו שלבישת מדי צה"ל וחציית הגבול מתירות להם לחצות קווים.
"יותר מהכל מפחיד אותי תהליך הפלסטיניזציה של הציבור. הפלסטינים מצטיינים באתוס של קורבנוּת ונקמה. מה שאין שם הוא כוח פרגמטי חיובי שמתעל את הרגשות האלה לבנייה עצמית. המעשים שתיארתי בוודאי שאינם משתווים בחומרתם למעשי טרור, אבל הם מדרדרים את כולנו להלך רוח שמאיים על כוחה הגדול של הציונות – להציב תשובה חיובית, בונה, לגלותיות היהודית".
להלן תגובת דובר צה"ל על מקרה ההריגה של המחבל שנלקח בשבי: "האירוע מצוי בחקירה של המשטרה הצבאית החוקרת. נבחנת טענת החייל לפיה חש איום ממשי ולכן ביצע ירי להגנה עצמית. עם סיום החקירה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית".
הטור המלא של נחום ברנע מחכה בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 17:29, 08.02.24
