קבוצת הווטסאפ העצובה ביותר של המלחמה הזו כוללת למעלה מ-600 הודעות – נואשות, היסטריות, מתחננות לסיוע שלא עומד להגיע – ועונה לשם היומיומי והאופטימי מדי "הפרלמנט של ניר עוז". זו הקבוצה שבה היו חברים כל אנשי הקיבוץ שספג מכה אנושה ב־7 באוקטובר. קיבוץ קטן ומרוחק וסמוך מדי לגבול כ-400 חברים, שהמחבלים עברו בו מבית לבית וטבחו כמעט ללא מעצורים במשך שעות.
כשלא הצליחו לחדור למ"מדים, פשוט הציתו את הבית על כל יושביו. "שלוש פעמים החזקנו, אשתי ואני, את ידית הממ"ד חזק מבפנים כשניסו לפתוח אותה", נזכר ברוך רגב, ,75 מוותיקי המקום, "ובשלב מסוים אנחנו מבינים שהם שורפים את הבית. דלת הממ"ד נעשתה חמה יותר ויותר והתחיל להיכנס עשן סמיך, וכבר אי־אפשר היה לגעת בידית כי היא לוהטת. עזבנו את הממ"ד בהבנה שיירו בנו או ייקחו אותנו בשבי, אבל לפחות לא נמות בחנק״
