שלמה ארצי על 'הנסיך הקטן' (1975)
יהונתן גפן ז"ל, כבר שנה? אלוהים, אני אומר לעצמי. ולא שהיינו חברים. ולא ששרתי משיריו מלבד אחד ששמו 'כשלא היה לי בית', שהלחין אלדד שרים, שיר עלום ויפה.
ועדיין שנה בלי אחד מגדולי הכותבים זה חור בלב הארץ שעברה מה שעברה ועוברת. אבל מזל שהשירים שלו נשארו. מזל שיש את יונתן סע הביתה (ברכבת או אווירון) או הוא יושב על שפת הנחל ויהיה טוב.
והמסות. והמחשבות. והתוכניות שעשה. ועבורי אישית גם ההופעה לילדים שבני יונתן ניגן בה וליווה אותו שמונה שנים באהבה, מיונתן ליונתן, ברעמים וברקים.
השורות האלה מהדהדות בי היום במיוחד:
"ואם אי פעם תגיעו לכאן
תדעו שכאן הוא חרש צנח
וקול הנפילה לעולם לא נשמע
בגלל החול הרך".
בעיני רוחי אני רואה את חיילינו שנפלו בקרב, גיבורינו האהובים. המון נסיכים קטנים שליבם נדם.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן