זו אולי תהיה הגזמה קלה לכנות את ניב סופר, בת 31 מתל־אביב, כאמא של הפוקר בישראל – היא בכלל שחקנית שחמט במקור - אבל אם יום אחד יצטרכו להחליט על הדמות שתחליף את המלכה על הקלף, לסופר תהיה תביעה ראויה לכבוד. לפני למעלה מארבע שנים הקימה את מה שחלפון ואחרות מכנות בקיצור Ladies אך בשמו המלא הואLadies Don’t Play Games, בית הספר לפוקר הראשון בישראל המיועד לנשים. פוקר נתפס כבילוי גברי - בין אם כפעילות סוציאלית קלילה בין חברים, או כזו הנעשית בחדרים אחוריים אפופי עשן סיגריות שאותם עוזבים המפסידים עם כיסים ריקים.
הקישור האסוציאטיבי בין פוקר לגברים נשען על התניות תרבותיות רחבות ודימויים קולנועיים רווחים, אבל גם על עובדות. רובם המוחלט של שחקני הפוקר הם אכן גברים. זה בדיוק מה שהופך את היוזמה של סופר לפורצת דרך. בבית הספר של סופר, עם סניף אחד בתל־אביב ושני שנפתח ברעננה לפני כחצי שנה, למדו כבר למעלה מאלף נשים בכל הגילים.
מה יש ללמוד, יתהה מי שמעולם לא החזיק זוג אס ביד או לא ראה כיצד הרצף שהחזיק התייתר עם בוא הקלף שהעניק ליריבו צבע. יש המון ללמוד, יותר ממה שאפשר להספיק בחיים שלמים. פוקר הוא ריקוד אלגנטי ומפתה של עקרונות ואקראיות שלפעמים מייתרת אותם, קסם משכר וממכר שמתגמל ומעריך ידע אבל גם משאיר פתח לקריצת הגורל. הוא טומן בחובו אלמנט קל וחמקמק של מזל שיכול לאפשר גם למתלמד לנצח את אלוף העולם ביד נתונה, אך תחתיו יש שכבות עבות של ידע, ניואנסים, שליטה בהסתברויות וכלים מנטליים שנדרשות שנים רבות של משחק כדי להשיג ולאחר מכן לשייף.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידעיות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
