בזמן שאתם קוראים שורות אלה, אני מקווה שעוד מהילדים שלנו חזרו לישראל. ראיתי השבוע את יריב לוין מעורר איזו מהומה עם מינויו של השופט יצחק עמית, וחשבתי לעצמי כמה מנותק האיש הזה מההוויה הלאומית. עזבו את הנושא עצמו, זה באמת לא מעניין לי את הביצה כרגע. מה שהדהים אותי זה שהאומה כולה הייתה עסוקה במחשבותיה בשאלה מתי ארבל תשוב, מה שלום יתר החטופים, מי חי ומי מת, והוא שלח מכתבים באווירת 6 באוקטובר, כאילו לא ראינו כבר מה שסע פנימי יכול לעשות.
לפעמים אני תוהה אם יריב לוין חושב על החטופים במידה שבה אנחנו חושבים עליהם. אני רוצה לקוות שכן, אבל באמת לא יודע.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן