הילדות
היו לי הורים מאוד מוצלחים כשחקנים וכבני אדם. אמי דינה התחילה את הקריירה שלה כילדת פלא ואבי יוסף קאמין היה שחקן מפורסם. לצערי, לא הייתה לי ממש ילדות ולא היו לי ימי הולדת, רק מלחמת הישרדות. ההורים שלי נפרדו ואני ואמא היינו שתי פליטות מפוחדות, שהיטלטלו מבוהלות ברחבי אירופה ואסיה במלחמת העולם השנייה. ברחנו בדיוק כמו שאנשים נאלצו עכשיו להימלט מהיישובים בעוטף עזה.
7 באוקטובר
כשאני רואה בטלוויזיה אנשים שנהרגו או נרצחו ואת המשפחות שלהם הלב שלי נקרע ואני מתחילה לבכות. זאת מלחמה נוראית שנולדה מתוך רוע ושנאה. חשבנו שעברנו את התקופות החשוכות של פוגרומים ביהודים, אבל זה היה ממש פוגרום.
החטופים
הלב כל כך כואב לי על החטופים. אני לא מפסיקה לחשוב עליהם ועל המשפחות שלהם. מי יודע כמה מהם חיים ואת מי יחזירו?
שואה
מאז 7 באוקטובר אנשים חוזרים ושואלים אותי על השואה, רוצים לדעת איך אפשר להתגבר ולקום מאסון כזה גדול. לכאורה אין מקום להשוות בין ילדה קטנה שבורחת עם אמא שלה לפני כמעט 90 שנה לבין מה שקורה עכשיו, ואני גם לא הייתי במחנות ההשמדה. אמא שלי לקחה רק תיק קטן עם שתיים וחצי שמלות, יצאנו מקישינב והגענו אחרי דרך ארוכה ומתישה לאוזבקיסטן.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן