נאסר אל־קידווה (70) בן אחיו של יאסר ערפאת, היה 15 שנה שגריר אש"ף באו"ם ושנה אחת שר החוץ של הרשות הפלסטינית. ב־2021 החליט לרוץ ברשימה עצמאית בבחירות לרשות. פדווא, אשתו של מרואן ברגותי הכלוא בישראל, הייתה מספר 2 ברשימה. אבו־מאזן לא סלח: הוא הדיח את אל־קידווה מהוועד המרכזי של פתח וגירש אותו משטחי הרשות. הבחירות בוטלו. הוא מתגורר היום בניס, צרפת.
אל־קידווה הוא בעל בריתו של מוחמד דחלאן, יריבו האחר של אבו־מאזן. כמו שלקרבת המשפחה למנחם בגין היה פעם משקל בליכוד, לקרבת המשפחה לערפאת יש עדיין משקל ברחוב הפלסטיני. נסיך גולה הוא עדיין נסיך. בחודשים האחרונים הוא נוסע מבירה לבירה בעולם הערבי במאמץ להשיג תמיכה לתוכנית שלו להחלפת השלטון ברמאללה ולשיקום הרצועה. אבו־מאזן הוא בעיניו האיש הרע, לצד נתניהו. הפער בין מה שהוא מציע למה שרוב הישראלים מוכנים לקבל, תהומי. שלשום נפגשנו לשיחת זום ארוכה.
איזה הסדר יכול להצליח בעזה ביום שאחרי, שאלתי.
"הדרישות הפלסטיניות להסדר מובנות מאליהן", השיב. "הפסקה של המלחמה ונסיגה ישראלית מוחלטת מכל הרצועה. לישראל יש דרישות ביטחוניות שצריך לטפל בהן. השלב הראשון הוא החלפת אסירים. הוא צריך להוביל לפתרון רחב יותר של הסכסוך".
נדמה שאתה רואה במלחמה הזדמנות, לא רק טרגדיה, אמרתי.
"המצב נורא", אמר. "כן, טרגדיה. אבל הוא נושא בחובו גם הבטחה לעתיד לשני העמים. הבעיה היא שראש הממשלה שלכם חוסם כרגע הכל: הוא חוסם את השינוי הנדרש בעזה וחוסם את הדרך לעתיד. הידידים של ישראל, כולל הידידה הטובה ביותר שלכם, אמריקה, התחילו להבין שיש הבדל בין האינטרס של המדינה לאינטרס של מי שעומד בראשה. זה בהחלט חדש".
האם לדעתך חמאס יוכל למלא תפקיד בעתיד של עזה והגדה, שאלתי. בשבילנו זאת שאלה קריטית.
"המצב ישתנה, אין כל ספק בכך", השיב. "לאחר המלחמה תהיה לנו ממשלה חדשה שתהיה אחראית גם לגדה וגם לעזה. חמאס לא יהיה חלק ממנה. אנחנו נוכל להחליש את חמאס, אבל ההודעות של ממשלת ישראל על חיסול חמאס, השמדת חמאס, לא ייצאו לפועל".
הטור המלא של נחום ברנע מחכה במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
