"זו לא פעולה מסובכת. בעצם היא די פשוטה. בהתחלה אתם מרגישים לא בסדר כלפי מישהו אחר, ותכף אחר כך, אתם מרגישים רע עם עצמכם, ומשהו בכם מתכנס פנימה. קוראים לזה בושה, וזה די פשוט, ואפילו מומלץ לביצוע מדי פעם.
בושה היא האורז של החיים.למשל הבושה העמוקה, הבלתי נסבלת, שישראלי סביר מרגיש כשהוא רואה את צילומו שובר הלב של שלט הבד שאילתרו שלושת החטופים אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה ז"ל, משאריות מזון, שבו נכתב: 'הצילו 3 חטופים', ומבין שהם נורו למוות על ידי חיילינו אחרי שכבר יצאו מהשבי בידיים מורמות.
בושה. בלי קשר ללמה ואיך המחדל הנורא הזה התרחש, אתם מרגישים פשוט בושה. מול שלושת ההרוגים, מול בני משפחותיהם, מול הקוד המוסרי, הצה"לי והישראלי הבסיסי ביותר. בושה מהסוג שיש בלי סוף ממנו בכל מקום בשנה האחרונה, מלבד במקום אחד: ישראל הרשמית".
הטור המלא במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
