זה נשמע הזוי, אבל גם שנה אחרי נותרו בקיבוץ ניר עוז מספר סוכות שלא פורקו או נשרפו. ישנן כאלה שנותרה מהן רק המסגרת, אחרות שנותרו אפילו עם קישוטים קטנים. הזמן קפא מלכת שם. אחת הסוכות היא של משפחת אדר. תמיר אדר ז"ל, חבר כיתת הכוננות שיצא להילחם במחבלים שפלשו במאות לניר עוז, נפל וגופתו מוחזקת עדיין בידי חמאס. הדס אדר, אשתו של תמיר ז"ל, מבקרת לא מעט בניר עוז. כיום היא גרה בקריית־גת ומגדלת את שני הילדים – אסף בן שמונה ונטע בת ארבע וחצי.
ביום שישי, 6 באוקטובר 2023, ישבו בני המשפחה בסוכה שתמיר בנה יחד עם אסף, אכלו ארוחת ערב פשוטה, וזה היה המפגש המשפחתי האחרון שלהם יחד. מהסוכה שנשרפה נותרה רק המסגרת וכמה שרידים של כפות תמרים. הדס, שמעולם לא התראיינה, מספרת לראשונה על הערב המשפחתי האחרון בסוכה: "תמיר בנה את הסוכה עם הילדים, בעיקר עם אסף. הם הכינו קישוטים, סכך וכל מה שצריך. זה טקס שלם. כל שנה היינו עושים ערבים שמחים בסוכה, ארוחות ערב, משחקים, פעלולים, שירים, מופעים של הילדים. יש לנו גם מסורת כזאת לעשות ערב פיצות בסוכה. גם בסוכות של לפני 7 באוקטובר עשינו ערב פיצות. הערב האחרון שלנו בסוכה, שהוא הערב האחרון שלנו כמשפחה, היה ב־6 באוקטובר. קיבלנו מלא הזמנות מהמשפחה, לבוא לאכול פה או שם, אבל אמרנו לעצמנו שעוד לא ישבנו יחד כולם בסוכה וגם אסף נורא רצה לישון בסוכה. תמיר הבטיח לו שהם יישנו יחד בסוכה. אז הכנו ארוחת ערב קטנה ופשוטה. יין, מיץ פטל לילדים, שניצלים ותפוחי אדמה בתנור, סלט. הייתה ארוחה מושלמת. היה בה משהו אחר. אני זוכרת שהרמנו כוסות לחיים. אני זוכרת שתמיר אמר לי שזה הכי מושלם, שלא צריך יותר מזה. 'תראי איזה פשטות, רק ארבעתנו', הוא אמר לי. אני זוכרת את הלחיים הזה כל הזמן".
הכתבה המלאה מחכה בגיליון החג של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן