"אה, זה בשבוע הבא", אמר לי באדישות חבר בוושינגטון, "כמעט שכחתי מזה". דיברנו על הביקור הצפוי של בנימין נתניהו בבירה האמריקאית.
אפשר להבין מדוע שכח. ארצות־הברית נמצאת בשיאה של מערכת בחירות היסטורית. היא חוזה במלחמת אזרחים תקדימית במפלגה הדמוקרטית. ניסיון נחשוני להדיח נשיא מכהן מהמועמדות. השבוע העניק ביידן ראיון ל־NBC. אפשר לומר, בעדינות, שזה היה לא טוב; לפרקים היה קשה להבין מה המועמד הדמוקרטי ממלמל. 20 מחברי בית הנבחרים הדמוקרטים קראו לביידן לפרוש. העמדה הזו הופכת למקובלת יותר ויותר במפלגה. צ'אק שומר, מנהיג הדמוקרטים בסנאט, הלך אליו לפגישה ואמר לו שהגיע הזמן לעזוב את המרוץ. מקובל לומר שקריסות פוליטיות כאלה הן תאונה בהילוך איטי. במקרה של ביידן, מדובר בתאונה בהילוך מהיר. כשכל זה ייגמר, ספק אם יישאר לו כבודו העצמי. בוושינגטון מדברים על פרישתו כעניין של ימים; נחיה ונראה.
לאירועים יוצאי הדופן האלה, הצטרף השבוע ניסיון התנקשות דרמטי בפנסילבניה. "זה היה נס", אמר דונלד טראמפ, "אני אמור להיות מת". הוא דיבר בראיון עם ה"ניו יורק פוסט", וחזר כמה וכמה פעמים על הביטוי "הייתי אמור להיות מת". בליסטית, הוא לגמרי צודק: הנשיא לשעבר הפנה את ראשו ימינה, חלקיקי שנייה לפני שהקליע חלף ופגע באוזנו. הוא רצה לקרוא נתונים על כניסה של מהגרים באופן בלתי חוקי לארה"ב. אם היה מביט עוד חצי שנייה אל הקהל, הגיליון הזה כולו היה מוקדש לרצח מצולם. ואחריו, מי יודע מה היה קורה לאמריקה.
הכתבה המלאה מחכה במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
