"התפקיד שלי ב'גלדיאטור 2' התחיל בטלפון מהסוכנים שלי בארה"ב, שסיפרו על הסרט ואמרו שמציעים לי להשתתף בלי אודישן. Offer only, קוראים לזה באנגלית. בארץ אני עושה אודישנים, בחו"ל לא. (צוחק). אבל לא באמת, פשוט השיטה בארץ היא אחרת, זה כבר לא ממש אודישן, הם יותר מבקשים ממך לעשות מאץ', לבדוק אותך יחד עם שחקנים אחרים. בארה"ב ובמדינות נוספות, ברגע שאתה מגיע למעמד מסוים, הם לא מבקשים ממך לעשות אודישן לרוב. זו הייתה ההתנהלות בסרטים האחרונים שעשיתי, כולל האחרון עם דסטין הופמן. ואז הם אמרו: רידלי סקוט, שמביים את 'גלדיאטור 2', מעוניין בעצמו לדבר איתך. הוא הבמאי הנערץ עליי בעולם. הוא אחד הבמאים שהכי חלמתי לעבוד איתם. עזוב, אפילו לא חלמתי על זה, כי יש גבולות גם לחלומות. לא חשבתי שאי פעם אעבוד עם רידלי סקוט. אני יודע לספר לך על כל סצנה ופריים של 'בלאק הוק דאון', אחד מסרטי האקשן הכי טובים שנעשו אי פעם. יש רעיונות שם שנתנו לנו השראה. הרבה פעמים נתתי דוגמאות בכתיבה ובבימוי של 'פאודה' ל'בלאק הוק דאון', הריאליסטיות שהוא מביא לשם בתוך הקרבות והאמוציות בתוך הקרבות האלה ובניית הדמויות. בכל מקרה, בהמשך לאותה שיחה נקבע זום עם רידלי סקוט.
"הוא אמר שיש לו תפקיד קטן בשבילי, שקצת לא נעים לו לבקש ממני לעשות אותו כי הוא חושב שהוא אפילו קטן לי מדי. ישר אמרתי לו, 'רידלי, אני מוכן לעבור בפריים רק כדי לעבוד איתך, לא אכפת לי'. הוא ענה: 'אני אשלח לך את התסריט כדי שתאשר, כדי שתגיד שאתה מעוניין'. אמרתי: 'אתה רוצה שאני אהיה בסרט שלך? אני שם. אין לי ספקות, לא צריך לקרוא את התסריט לפני. מוכן להביא לך קפה, רק כדי להיות על הסט ולראות איך אתה עובד'. זה באמת לא תפקיד גדול. רואים אותי, אבל הוא לא מהיותר־רחבים בסרט".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן