אפילו כששכב פצוע ומפרפר בין חיים למוות ב־7 באוקטובר, מתחת לבית הומה מחבלים בבארי, ידין גלמן לא התעמת עם פחד כמעט משתק, מהסוג שחווה בלידת בנו בכורו יונתן לביא. "זה הדבר הכי עוצמתי שעברתי בחיים. ממש. יותר מ־7 באוקטובר. לא חוויתי דבר כזה, מבחינת כל מה שעובר לך בגוף. גם הפחד שיקרה משהו לאדוה, או לתינוק, זה משהו שהיה לי לגמרי חדש", הוא נזכר.
ואתה יודע מה זה לחשוש לחיים. "באופן אבסורדי, ב־7 באוקטובר לא הרגשתי פחד בעצמי וגם לא פחד סביבי. כולם נלחמו, אין שאלות, באת ונכנסת לקרב. דווקא בחדר לידה, מוקף ברופאים ומיילדות ובסביבה הכי חמה ועוטפת, היה לי פחד. פתאום זה לא אתה שפוחד על החיים שלך, כמו שקרה לי בעבר, אלא על החיים של הילד שלך או של בת זוג שלך. פתאום, בחדר הלידה, הרגש הזה צץ, זה היה אחרת. הרגשתי גם חוסר אונים".
הכתבה המלאה מחכה בגיליון יום כיפור של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן