זה התחיל בחשדנות הדדית, אבל התפתח לאחד משיתופי הפעולה המוזיקליים המשמעותיים ביותר בישראל - וגם לחברות אמיצה. 40 שנה אחרי שיצרו יחד את האלבום "תרקוד", שלמה ארצי נפגש לשיחה מיוחדת עם המפיק לואי להבעל הצלילים שהפכו לקלאסיקה,ילדות בצל השואה, לילה בלתי נשכח של סיאנס והשיעור שקיבלו מאחד, ברוס ספרינגסטין. הפגישה הראשונה
שלמה: עבדתי שנה על אלבום שנראה לי אז לא מוצלח, והרגשתי שאני לא יכול להוציא אותו לאור ואמרתי לאנשי הד ארצי, "תגנזו את האלבום הזה, אבל תביאו את לואי להב כדי שנתחיל הכל מהתחלה". אתה היית אחרי "האשה שאתי", כולם דיברו עליך גדולות ונצורות, ואז, בליל גשם באולפני טריטון, הגעת.
לואי: נכון.
שלמה: זוכר מה לבשת?
לואי: כן. כובע וחליפה איטלקית בצבע אוף־ווייט.
שלמה: קראתי לך "נער הזהב מאמריקה".
לואי: אז באתי ככה ואתה השמעת לי שירים באולפן, אני לא זוכר איזה.
שלמה: רוב השירים שבסוף לא היו בתקליט "תרקוד". אפילו השיר "תרקוד" או "רוב הזמן את אשתי" טרם נכתבו. ואז אתה אומר לי - זוכר?
לואי: בטח. "עוד פעם. בוא נשמע כל שיר עוד פעם".
שלמה: ואני כזה, כוסס ציפורניים ואומר לעצמי, מעניין אם הוא ירצה לעשות איתי תקליט בכלל. הוא (אתה) גם לא בא מהז'אנר שלי, ועם כל ההילה של "האשה שאתי" שזה היה אז פסיכי במכירות בארץ. ואז אתה אומר לי, אתה מכיר את נילסון שמילסון (זמר)?
לואי: אני יודע שסיפרת את הסיפור הזה כמה פעמים. לא זוכר שאמרתי את זה, אבל אני מאמין הכתבה המלאה מחכה במוסף ״7 ימים״ בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן