גבר צעיר וחזק יוצא מהבית למלחמה, בריא ושלם, עוזב אישה, ילדים, משאיר מאחור את כל החיים המוכרים - עבודה, משכנתה, טיולים בשבת, חגים משותפים. ואז הוא חוזר, אבל אחרת. לא פצוע בגוף, אלא בלב. פתאום המושג פוסט־טראומה מתנחל בדירה החדשה שקניתם או במשפחה הטרייה שהקמתם ולפעמים הוא כאן כדי להישאר. הנפגע אינו רק חייל המילואים עצמו, נפגעים גם האישה, הילדים, המעגלים השני והשלישי.
על פי עמותת נט"ל (נפגעי טראומה לאומית) שמתמחה בטיפול נפשי על רקע טרור ולחימה, מאז 7 באוקטובר התקבלו בקווי הסיוע למעלה מ־45 אלף שיחות. על פי אירית אלוני, מנהלת המחלקה הקלינית של נט"ל, כ־20 אחוז מהן מנשים של לוחמים שחזרו במצב נפשי שונה מזה שבו יצאו מהבית. מסטרס, דרך דיכאון, חרדה ועד פוסט־טראומה.
איך הן נשמעות בשיחות?
"גרוע. בכי, כאב, הרבה 'אני לא יכולה יותר להתמודד'. כי כל העול עליה, וגם בגלל שמדובר באתגר שהיא לא מכירה. חזר הביתה מישהו אחר".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן