יש לך חברות קרובות שאת ממש, כאילו, ממש אוהבת?
1. סליחה?! זאת שאלה אמיתית? יש לי רק חברות שאני ממש אוהבת.
2. כן. ותודה על ההנחה המובלעת שיש לי גם חברות קרובות שאני לא סובלת, כי ככה זה. כי לפעמים יש היסטוריה משותפת, כי לפעמים יש אינטרסים מוצדקים (בכל זאת, אמא מהגן), כי לפעמים עדיף לדרדר את היחסים או למשוך אותם עד הקבר.
3. ממש, ממש? רק את הילדים.
את מסוגלת לשמוע מחברה ביקורת נוקבת על התנהגות מגעילה שלך?
1. מסוגלת, כן. ואם צריך גם אתנצל.
2. בהתחלה לא, ואז כן, ואז הודפת, ואז בוכה, ואז מתקיפה בחזרה, ואז מתנצלת ובוכה שוב. ועוד שבוע אבדוק ליתר ביטחון שזה באמת מאחורינו ושהיא סלחה לי.
3. כן, רק שלא תתפלא שגם לי יש כמה דברים להגיד בנושא.
האם את משמיצה את חברה X באוזני חברה Y?
1. משמיצה? לא משמיצה, מספרת.
2. בשביל מה אני מחזיקה את חברה X אם לא כדי להשמיץ אותה באוזני חברה Y?
3. וההפך. משמיצה גם את Y עם X.
הטור המלא של דניאלה לונדון דקל מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן