לפני שבוע העליתי ברשתות איזה מקרה של זוג: החתן, שנפצע בקרב, היה אמור להינשא לזוגתו, אבל נוצרה בעיה בגלל המצב הביטחוני. תוך שעתיים הם קיבלו כאלף פניות ממפיקים, מאולמות, ממשפחות עם חצר יפה, כולם רצו לעזור, כולם אמרו להם, בואו, תעשו את החתונה אצלנו. זו תופעה מדהימה, אין עמים כאלה, אין תופעות כאלה במקומות אחרים בעולם, אין אנרגיה כזו.
איזו שנה עברנו, איזו שנה נעבור. איפה היינו ואיפה נהיה. זו באמת תקופה מוזרה וקשה ומיוחדת ומרגשת ועצובה לחיות בה, ואני רוצה לומר לכם משהו שאני אומר לילדיי המשרתים בקבע, בכל פעם שהם מספרים לי ששוב הם לא יגיעו לשבת: כשתהיו בני 80 ותסתכלו לאחור על החיים שהיו לכם, אלה יהיו ימי הגדולה שלכם. הימים האלה שבהם נטלתם חלק בהגנה על המולדת הם הימים שתזכרו באחרית ימיכם כימי השגב וההדר, כימי התכלית והמשמעות. לא כל אדם זוכה להיות חלק ממערכה מוצדקת, מוסרית וחשובה כל כך. לא כל דור מגן כך על ארצו מול הרוע המוחלט. אשריכם שזכיתם לשמור על מדינת ישראל. אשריה של מדינת ישראל שזכתה בכם. שתהיה שנה טובה.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון החג של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן