זה עדיין לא קרה, אבל סמל נ', לוחם עוקץ שנפצע קשה בעזה יחד עם כלבו שאקיל, כבר מדמיין את העתיד. רגלו השמאלית נקטעה בניתוח חירום בבית החולים בילינסון, כשפירפר בין חיים למוות, ואילו שאקיל, שאושפז בבית החולים הווטרינרי בבית דגן, נאלץ להיפרד מרגלו השמאלית האחורית. נכון לעכשיו נ' (כמעט 22) מאושפז בהליכי הסתגלות לפרוטזה, בניגוד לשאקיל (בן ה־4) שעם שלוש רגליו כבר מתרוצץ בדשא ומבריח חתולים. "שנינו", הוא אומר, "מתחילים חיים חדשים".
"מה זה להקריב רגל לעומת 20 השנים הבאות שבהן ילדי ישראל יוכלו לחיות בשקט?" הוא אומר. "תשמעי, אין ספק שהפציעה היא אירוע משנה חיים. ברור לי ששום דבר בחיים שלי לא ייראה כמו שהוא היה לפני מה שקרה. אבל עכשיו, שבעה חודשים אחרי שפינו אותי מעזה, אני פחות מסתכל על העתיד הרחוק במובן של מקצוע ולימודים. אני בוחר להתרכז באיך אני מחזיר את עצמי לתפקוד של בן אדם חזק, בריא ועצמאי כדי שאוכל לטייל בעולם ולהגשים את כל מה שרציתי לעשות מבחינת כיופים. בדרך למטרה הזאת אני פותח לעצמי אופציות בכל מיני כיוונים. אולי אתחיל לשחק כדורסל בכיסא גלגלים, אולי קיאקים בים, אולי אופניים נמוכים".
הכתבה המלאה מחכה בגיליון החג של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן