כבר 14 שנה שאני חוגגת לרן ימי הולדת, ותמיד־תמיד דאגתי לחגוג לו הכי בגדול. אני קונה לו מתנות מדהימות, בול מה שהוא רוצה ואוהב. וחוץ ממתנות, כמעט בכל שנה קניתי לנו גם כרטיסים לחו"ל. ביומולדת 40 ומשהו הפתעתי את רן בטיול בן שבועיים לדנמרק ושוודיה כי יש לו נשמה חורפית שפורחת תחת שמיים עגומים בצבע בדיל, ביומולדת 50 הפכתי את העולם והשתמשתי בכל הקשרים שיש לי כדי להשיג לו ויזה בשגרירות המצרית הקשוחה, וזה עבד, כי חגגנו אותו ברובע זמאלכ הבוהמייני בקהיר.
השנה, אין מה לדבר על לנסוע לחו"ל, וגם לא על מתנות יקרות. המצב הכלכלי שלי רחוק מלהיות משהו, וזו הייתה השנה שבה למדתי להיות אחראית. ועכשיו אני מחזיקה את החבילה המרובעת, ותוהה לעזאזל אם הדבר הזה יספיק לי כדי שהוא ירגיש הכי שמח ואהוב ביום שלו. קניתי לו מכונת תספורת, שזו מתנה שהוא צריך, ובכל זאת, זו כולה מכונת גילוח, לא משהו שכותבים עליו שירים.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן