סיון פריאנטה עונדת שני שעונים. האחד שלה, האחר של בעלה, קובי ז"ל. "כשהביאו לי את השעון", היא מספרת, "הוא עוד היה מלא דם". היא גם מחזיקה שני טלפונים – שלה ושל קובי. "לפני כמה ימים מתקשרת לקוחה של משרד הפרסום שלנו ואומרת: 'קובי, מה קורה?' אני אומרת לה: 'זה לא קובי, זאת אשתו. קובי לא כאן'. היא שואלת, 'מתי הוא יחזור?' אמרתי לה: 'קובי לא יחזור. הוא נרצח ב־7 באוקטובר'".
על קיר המגן שלצד הכביש בין יד מרדכי לנתיב העשרה, בצומת הפונה אל שדות הכותנה ופרדסי הפומלות, מתנוססים ציורי ענק של שני תושבי שדרות שנרצחו כאן – נעמי שטרית־אזולאי וקובי פריאנטה, ושל שני לוחמי גדוד 890 של הצנחנים שניסו להצילם ונפלו בקרב – סמ"ר אילי גמזו מאשדוד וסמ"ר איתי אליהו מרציאנו מבית עריף. נעמי ז"ל (52) הייתה חברה בקבוצת הריצה שהקים קובי. לעולם הכושר נכנסה בגיל מאוחר יחסית. "את המרתון המלא הראשון שלה עשתה בגיל 51. זה גם היה המרתון האחרון שלה", מספר בנה, אופק, שהגיע למפגש עם אחותו שחר.
הכתבה המלאה מחכה בגיליון החג של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
