המלחמה הזו שברה בבת אחת את הלעג לדור הטיקטוק, זה שבחר באנה זק למנהיגה שלו. ב־7 באוקטובר, באופן מזקק, הפך הפיד הנוצץ והנחשק של זק, על מיליוני עוקביו, ללוח של מודעות נעדרים אחרי הטבח. ניגוד מלא אימה. "אני זוכרת ממש במדויק את הרגע שבו ראיתי את הסרטון שבו כולם בורחים במסיבה", היא מהרהרת בקול. "ואז התחיל גל של חיפושים אחרי אנשים. בכל הימים הראשונים, מה שאני עושה זה באוטומט מעלה מודעה אחרי מודעה של נעדרים. מטורף".
לא נתפס.
"אתה לא מבין מה קורה ומה הנשמה שלך עוברת. היה רגע שבו הסתכלתי על הסטורי שלי ואמרתי לעצמי שאני לא מאמינה למה שאני רואה. היו שם מספרים לא נורמליים של אנשים שמחפשים, ואתה רואמגידיש
ה פרצופים ושמות בגיל שלך. ככה נראו הימים הראשונים שלי. לא יצאתי מהבית".
כשיצאה, הגיעה לפגישה שנצרבה בה. "מפגש עם שתי בנות קטנות, בנות שלוש וחמש, נגע בי בצורה אחרת. ההורים שלהן נרצחו במכונית לנגד העיניים שלהן, ובהן לא ירו. הגיעה פנייה מהמשפחה ומהחברים, סיפרו לי על מה שקרה, אמרו שהבנות ישמחו לראות אותי. נסעתי".
איך מתכוננים למפגש כזה טעון?
"אני חושבת שבכלל לא עיכלתי לאן אני נוסעת בדרך. הרי בלתי נתפס לראות שתי בנות שרצחו להן את ההורים מול העיניים בגיל כל כך קטן. החיים לא מכינים אותך למפגש כזה, אתה לא יודע מה לעשות. ובכלל, מישהו יודע? אז ניסיתי להיות שם במאה אחוז, להבין מה הן היו רוצות שאהיה ברגעים האלה בשבילן. הבנתי שהן מחפשות את הבריחה הזו, הן לא דיברו על ההורים או על מה שקרה. פשוט היו כל כך חמודות, הקשבנו למוזיקה, הן רקדו, שרנו ביחד, דיברנו הרבה. לא אשכח את העיניים שלהן כשיצאתי מהבית".
את ממשיכה להיפגש איתן?
"קבענו שיגיעו לפסטיגל הקרוב וגם להופעה שלי. זה השאיר בי מועקה כל כך גדולה. איך העתיד שלהן ייראה?".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן