כל העסק התחיל, עקרונית, ממרפק טניס, שזה שם חמוד לכאבים במרפק שנגרמים לאנשים שאף אחד מהם לא משחק טניס כי למה לו. חודשיים לתוך הכאב, כשהוא עולה שוב ושוב לחבטות קרוב לרשת העצבית, הלכתי לאורתופד של מכבי שמיד תקע שם זריקת סטרואידים ואיחל לי סוף שבוע נעים והמשך חיים פוריים.
כמעט מיד קרה ההפך: סוף השבוע היה אומלל אחרי שהמרפק והזרוע התנפחו לממדים טקטוניים ורמת הכאב אותתה כי הזרוע עומדת לנשור בכל רגע. בשוך השבת וייסוריה הלכתי לפיזיותרפיסטית, שאמרה: לא, לך לרופאה. אז הלכתי לרופאה שאמרה: לא, לך למיון. אז הלכתי למיון, שאמרו: לא, לך לניתוח. רוץ. יש לך שם זיהום מהגיהינום.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן