הסידורים הורכבו ממיטב הקלאסיקות הזעיר־בורגניות: קודם כל, היה בנק לאומי במרכז המסחרי השכונתי, והיינו חייבים ללכת לשם ולחכות בתור – זה דווקא בסדר כי אין בעיה להעביר את הזמן בתור בגלילה אינסופית – ואני מתכוון לבניית גלילים – של הפלאיירים, העלונים והדפים הפרסומיים לתוכניות חיסכון שהוצבו בתיבה מסודרת על קיר הסניף. ובסוף אמא הייתה מגיעה לפקיד, עושה איתו מה שעושה (מפקידה צ'ק, מה נראה לכם), ומשם היינו ממשיכים לסידור החשוב הבא: דואר.
כפיצוי, הסידור השלישי היה הסופרמרקט הגדול במרכז המסחרי. הסופרמרקט הוא באמת ארץ האפשרויות – אפשר לעזור לאמא למצוא שם את אבקת הג'לי שממנה היא מכינה לנו את הקינוח השני הכי טעים בעולם אחרי פודינג מאבקה – ובדרך הביתה נעצרנו גם בבית המרקחת אצל רפי, שעקרונית מוכן לתת תרופות גם אם אין לך מרשם, ואז היינו חוזרים הביתה מרוצים. עשינו סידורים.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן