במלחמה כמו במלחמה: מול אויב החוק מתכופף, המשמעת מתרופפת. מתפרעים, מתעדים והופכים לוויראליים בטיקטוק. אין גבול ליצר: כאשר זוהתה גופתו של יחיא סינוואר בבית שבו נהרג, סמוך לרפיח, היה חייל שקפץ קדימה בניסיון לצלם את עצמו עם הגופה – תמונת סלפי מהדהדת לעוקבים ברשת. לא קשה לדמיין איך היו מגיבים בחמאס: רוצחים חטוף ומצטלמים איתו, באותה פוזה. קצין בכיר שהיה שם מנע את הביזיון בעוד מועד.
ייתכן שיש כאן בעיה נוספת, מיוחדת למלחמה הזאת. הרצי הלוי הוא איש ישר, שתובע אחריות קודם כל מעצמו. תחושת האשמה שמלווה אותו מאז 7 באוקטובר מונעת ממנו להדיח קצינים, גם קצינים שהפרו משמעת ופעלו בשטח בניגוד לחוק ובניגוד לפקודותיו. הוא לא נתניהו: איך ידיח אחרים כשעל כתפיו רובצת אחריות לגדול המחדלים.
הכתבה המלאה מחכה במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן