בליל מתקפת הטילים האיראנית לפני כחודש נופצו הזגוגיות במשרדו ובביתו של הבמאי אבי נשר. "כל החלונות הוחלפו בדיקטים. נפל טיל לים וטראח, מההדף התפוצצו הרבה חלונות, מס רכוש עברו לגור פה בבניין לשבוע", הוא אומר בחיוך.
למזלו הרב באותו ערב דרמטי, נשר היה בכלל בטורינו באיטליה. באמצע מרתון כתיבה של מיני סדרה בינלאומית שעליה הוא עובד בשנים האחרונות. סדרה על תולדות הטרור, מגרמניה הנאצית ועד שנות ה־80. ידידו, המפיק האיטלקי דומיניקו פרוקצ'י, שעבד בין היתר עם אגדות כסורנטינו ונני מורטי, הביא את נשר לשם. באותו יום הוא לא הבין למה הבמאי הישראלי מתעקש למצוא טיסה חזרה לתל־אביב המופצצת. "הוא איש נהדר, באמת, והוא הפציר בי לא לחזור ארצה. הוא אמר, 'בוא, בוא נתקדם עם התסריט. אני אממן את המשך הכתיבה, אשכור לך דירה פה בטורינו. תישאר', ואני אומר לו, 'לא, אני לא יכול'. ואז הוא פונה לאיריס, אשתי, ואומר, 'איריס, דברי איתו'. אבל שלושתנו מבינים שאין, אין אפשרות כזאת בכלל. חזרנו ארצה. לאיטלקי, כל ההתנהלות הזאת לא הגיונית בכלל".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן