בניגוד לרושם שעולה מחלק מדיווחי התקשורת, אין בינתיים בשורות במשא ומתן על שחרור החטופים. נראוּת לחוד ומהות לחוד: במה שנוגע לנראוּת, כל השותפים למשא ומתן הפגינו השבוע מאמץ. הנשיא ביידן אמר שהוא מקווה שעד יום שני יושג הסכם; איסמעיל הנייה אמר שמתוך דאגה לעם הפלסטיני בחר חמאס לגלות גמישות; ישראל שיגרה משלחת לקטאר, להמשך המגעים; נשיא מצרים א־סיסי וראש ממשלת קטאר אאל־ת'אני שידרו אופטימיות זהירה.
כל אחד דיבר אל הקהל שלו: ביידן דיבר אל המוסלמים במדינת מישיגן שמאיימים לגרש אותו מהבית הלבן; הנייה דיבר אל העולם הערבי, גם אל התושבים בגדה ובעזה, שמבקשים להפסיק את ההרג ואת הסבל; א־סיסי ואאל־ת'אני ביקשו להזכיר לכולם, גם לממשל האמריקאי, למי מגיע הקרדיט; וממשלת ישראל, כמנהגה, דיברה בכמה קולות.
בפועל, סינוואר מרגיש שהוא יכול להרשות לעצמו למשוך עוד: יש לו נכסים ביד, והוא לא ממהר להיפטר מהם. ייתכן שעדיין מפעמת בו תקווה שהאש שהצית ב־7 באוקטובר תתלקח למלחמה גדולה, אזורית, מלחמה שתציב אותו בהיסטוריה האיסלאמית לצד צלאח א־דין.
הטור המלא במוסף השבת, בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
